אלימות במשפחה

אין ספק, כי אלימות במשפחה היא נושא רחב, כאוב ומורכב. לצערנו, ישנם לא מעט אנשים הנאלצים להתמודד עם אלימות ולחיות בצילה, בין אם היא נגרמת על ידי בן משפחה בעל קשר דם (לרבות ילדים או הורים) ובין אם על ידי בן או בת זוג. יותר מכך, חומרת התופעה והשלכותיה, הופכים אותה מבעיה אישית – לבעיה חברתית גדולה, המצריכה "טיפול שורש", שאומנם מוענק על ידי הרשויות, אך לעיתים – מעט מידי ומאוחר מידי. חשוב גם להבהיר, כי אלימות במשפחה יכולה להתבטא בכמה אופנים ולאו דווקא בפן הפיזי. המאמר שלהלן, יתחקה אחר הגדרת האלימות במשפחה וסוגיה. כמו כן, נסביר כלפי מי מופנית אלימות במשפחה ונעסוק בדרכי ההתמודדות בנושא. כל זאת – לידיעתכם/ן ונוחיותכם/ן, הגולשים והגולשות, כדלקמן:

נבקש להעיר, למען הסר ספק, כי המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

מהי אלימות במשפחה:

אלימות במשפחה היא התנהגות כוחנית, שמתבטאת במספר דרכים, שעליהן נרחיב בהמשך. כמו כן, אלימות במשפחה היא אלימות של בן משפחה אחד כלפי משנהו. לא אחת, אלימות במשפחה תופנה כלפי האישה, הגבר או הילדים. האלימות יכולה להתעורר בכל שלב בחיים, בזמנים שונים וברמות עוצמה שונות. לצערנו, התופעה של אלימות במשפחה, נמצאת בכל רובדי החברה ומופיעה בכל האוכלוסיות והמגזרים.

מאפיין נוסף של אלימות במשפחה, בא לידי ביטוי בעובדה שרוב ההתנהגויות האלימות תתקיימנה בין כותלי הבית, כיוון ששם זהו מבצרו של האדם, שם מנהלת המשפחה את חייה הפרטיים, מבלי לחשוף את התנהלות החיים לחברה או לאנשים זרים. עוד מאפיין של אלימות במשפחה, הוא העובדה שהשלכותיה של אותה אלימות, תלווינה את הנפגע לאורך כל חייו. מדובר בתופעה מצמררת וקשה שהחלה משחר ההיסטוריה.

סוגי אלימות במשפחה:

כאמור, סוגי האלימות במשפחה מגוונים ורחבים. נוכל לחלק אותם למספר מישורים, כדלקמן:

אלימות פיזית – תקיפה פיזית, שבה המכה משתמש בכוחו או בחפצים שונים שיכולים לגרום לפציעת הקורבן. אלימות פיזית יכולה גם להתבטא במניעת צרכים בסיסים מהקורבן, כמו שינה או אוכל. האלימות הפיזית מובילה לפגיעה בגופו של הקורבן ולעיתים – לפגיעה קשה עד לכדי רצח. תקיפה פיזית הינה מוכרת וברת התייחסות וטיפול, על פי חוק העונשין, התשל"ז1977 (להלן: "חוק העונשין"). סעיף 382 לחוק, מטיל אחריות על האדם הפוגע במשפחתו. על חוק זה נרחיב בהמשך.

אלימות נפשית – רבים נוטים לחשוב כי אלימות מתבטאת רק בצורה הפיזית, אך מדובר במחשבה שגויה. אלימות יכולה להתבטא גם באמירת מילות גנאי, קללות, השפלה, הטלת פחד וחשש, הורדת המורל והערכה העצמית של הנפגע. ההתעללות הנפשית מתבטאת גם בבידוד הנפגע ממשפחתו ובידוד מהחברה. כל זאת – על מנת להשרות הרגשה של שליטה בחיי הנפגע. לעיתים, אלימות נפשית הינה קשה יותר מאלימות פיזית, שכן האדם שעובר התעללות נפשית, נושא את תוצאותיה למשך חייו. התעללות זו גורמת לצלקות רבות בנפש האדם ובעלת השלכות הרסניות על עתידו.

אלימות מילולית – אלימות זו שלובה עם אלימות נפשית והיא באה לידי ביטוי בקללות ועלבונות. המתעלל מבזה ומשפיל את הקורבן, גורם להרגשת חוסר אהבה עצמית, רגשות נחיתות והורדת הערך העצמי. אלימות נפשית, לא בהכרח חייבת להתבטא בקללות כמשמעותן בחברה, אלא גם בהתנהגות הגורמת להורדת המורל האישי, ההערכה העצמית ועוד. לדוגמא – אלימות מילולית יכולה לבוא לידי ביטוי בקללות שאין בהן שום כבוד. אלימות נפשית תבוא לידי ביטוי באמירות תכופות המתייחסות למראה החיצוני של אדם, משקלו, בחירות שביצע בחיים או עתיד לבצע. זו, בעצם, אלימות מוראלית.

אלימות מינית – כשמה כן היא, מדובר באלימות אשר מתבטאת בכפייה מינית, אשר מהווה עבירה פלילית. אלימות זו בדרך כלל תתבטא כלפי אישה, אך יכולה להתבטא גם כלפי ילדים וגברים. ניתן לומר כי אדם החווה אלימות זו, נפגע גם נפשית וגם פיזית, שכן הכפייה נעשית בכוח ובניגוד לרצונו. אלימות מינית במשפחה, יכולה לבוא לידי ביטוי בצורת אונס, מעשה מגונה, הטרדה מינית ומעשה סדום.

אלימות כלכלית – אלימות זו מתבטאת בשליטה בכל המשאבים הכלכליים של האדם, על ידי קרוב משפחה. שליטה זו גורמת להרגשת התלות של הנשלט בשולט, הרגשה שעלולה להתפרש כחוסר עצמאות מוחלט מצד הנפגע ואף תגרום לו להישאר במקומו, מבלי להתפתח.

כלפי מי אלימות במשפחה מופנית לרוב?

קשה מאוד לענות על שאלה זו, אך על סמך ניסיוננו כעורכי דין למשפחה, אשר בין היתר עוסקים במקרים של אלימות, נוכל להשיב כי תרחיש נפוץ לאלימות במשפחה, הוא אלימות בין בני זוג, כאשר הגבר מכה את בת זוגו וזאת בשל פערי כוח, הן פיזיים והן מנטליים. אלימות עלולה להתפתח מאין ספור סיבות, אך השכיחה שבהן, היא קנאת הגבר לבת זוגו והרצון לשלוט בה. כמו כן, אלימות במשפחה לעיתים באה לידי ביטוי באלימות בין הורים לילדים ואף להיפך.

באשר לאלימות בין בני זוג, נעיר כי קנאת הגבר לאשתו, עלולה להוביל אותו לכדי אלימות קשה כלפיה. כבר קרו מקרים של אלימות מצד הגבר, אשר התפתחו לרצח האישה. הקושי במניעת מקרי הרצח, הוא היעדר דיווח, שכן, נשים מוכות נמנעות מלדווח על כך, מתוך פחד וחשש המתפתח בקרבן, שמיעת הבטחות והתנצלויות חוזרות ונשנות מצד הגבר ואף פחד מתגובת החברה. החיים בצל האלימות הם מעגל מתעתע, במיוחד כשהיא על רקע קנאה. במקום לקום ולהתלונן, האישה המוכה הופכת את המצב לתפיסת עולמה ולאורח חיים, מה גם שאין ספק כי מצבה הרגשי של האישה במקרים כאלו, הוא מצב שהגבר מנצל לטובתו. נבקש להעיר כי רצח נשים, הוא בין הגורמים העיקריים שמעלים את תופעת הנשים המוכות והאלימות במשפחה לתודעה הציבורית. זאת ועוד: במקרים שבהם קיים תא משפחתי עם ילדים, ההתעללות באישה משפיעה גם על הילדים שנמצאים בבית וגורמת להם לתחושת אי נוחות, פחד ואף אשמה, שאינם יכולים לעצור את הנעשה. מאווירה משפחתית, חמה ואוהבת – המצב בבית הופך למתוח, הדינמיקה בין דיירי הבית משתנה והמצב המתוח גורם לשאלות ולחשש ביחסי הכוחות בבית. זאת ועוד, אלימות מצד הגבר מתבטאת במספר דרכים, כמו בידוד האישה ממשפחה, בידוד מהחברה והסביבה, שליטה מלאה על חייה ולעיתים על התעסוקה שלה.

לא פעם עולה השאלה – מדוע הנשים המוכות אינן מתלוננות? לדעתם של פסיכולוגים רבים, ישנן נשים הסובלות מ"תסמונת האישה המוכה". תסמונת זו מהווה מצב נפשי ופסיכולוגי של האישה המוכה, שעקב התעללות פיזית ונפשית קשה שעברה, הופכת לפגיעה ורגישה עוד יותר, עם תחושת חוסר יכולת או רצון ליזום וכן בעלת דימוי עצמי נמוך. תחושות אלו אף גורמות לאישה המוכה להרגשה של "אפיסת כוחות", או במילים אחרות – "תחושה שאין על מה להילחם", מה שמוביל לסיטואציה שבה אותן נשים ממשיכות לסבול ולעיתים אף מאשימות את עצמן בפגיעה שהן עוברות. הן אף תסרבנה להתלונן במשטרה או לקבל עזרה כלשהי. נוסיף כי בתרבויות ועדות שונות, האישה נחשבת ל"רכוש" הגבר ולכן הכאתה נחשבת לשליטה לגיטימית בה וכן הגבלת צעדיה והתפתחותה בחברה.

ומה באשר לאלימות בין הורים לילדים? תופעת האלימות במשפחה יכולה להיות לא רק כלפי האישה, אלא גם כלפי הילדים. לאחרונה, נשמעו מקרי אלימות רבים של הורים כלפי ילדיהם ואף רציחתם. אלימות כלפי ילדים נחשבת ל"קלה" יותר עבור המבצע, כיון שמדובר באדם חסר אונים שאינו יכול להגן על עצמו. אותו חסר ישע, לרוב אינו מבין את משמעות הנעשה ובטח שלא את ההשלכות.

אגב, גם המחוקק רואה אלימות כלפי ילדים בחומרה, עד כדי חקיקה נפרדת בחוק העונשין, המתייחסת לפגיעה בקטינים וחסרי ישע. חוק זה חשוב מאוד לסיוע והגנה על קטינים או חסרי הישע. מה גם שמכוח חוק העונשין, פגיעה בקטינים נחשבת כעבירה פלילית. כמו כן, בכל הנוגע לפגיעה בקטינים, קיימת גם חובת דיווח לגורמים הרלוונטיים. די בהפרת חובת הדיווח, כדי להיכלל בגדר עבירה פלילית נפרדת. אלימות כלפי ילדים נגרמת מסיבות שונות, כמו: חוסר ידע וחוסר יכולת הורית לטיפול וגידול הילד, אמונה ומחשבה כי כך מחנכים ילד ואף נקמה כנגד בן הזוג האחר. אלימות כלפי ילדים עלולה לגרום לפגיעה ממשית בהתפתחות הילד.

מצב הפוך הוא אלימות ילדים כלפי הוריהם. תופעה זו אינה שכיחה כל כך, אך בהחלט קיימת. בדרך כלל היא מופיעה לצד תופעות בעייתיות אחרות, כמו אי הצבת גבולות לילד, תמונה כוללת שאותה ראו בבית ואימצו לדרך חיים, שכמובן סותרת את האמרה הקדומה והחשובה – "וכיבדת את אביך ואת אמך". כמו כן, התנהגות זו של אלימות ילדים כלפי הורים, יכולה לנבוע מהרגשת תסכול וכעס עקב מצבים שונים בחיים, כמו גירושין, בית הרוס וניכור רגשי מצד ההורים. עם הרגשות האלו, הילד לא יודע להתמודד ולכן מפרש אותם לאלימות ולזעקה לעזרה ומצוקה. בנוסף, קיימת אלימות של ילדים בגירים כנגד הוריהם הקשישים, שהיא לבטח תופעה מכוערת במיוחד.

סוגיה נוספת – פחות שכיחה ומעט שנויה במחלוקת – עוסקת באלימות כלפי גברים. מצבים כאלו בהחלט קיימים במציאות, אולם המחשבה הראשונית העולה כשנשמע צמד המילים "אלימות במשפחה", היא גבר אשר מכה אישה. ניתן לומר כי נושא האלימות בקרב נשים, כולל דעות שונות ומגוונות. ישנם כאלו שדוחים על הסף את האפשרות הזו, כיוון שאלימות מצד אישה היא אלימות "קלה ולא פוגענית" ולכן אין להחשיבה כאלימות במשפחה. מאידך, ישנם כאלו אשר יטענו, כי אלימות מצד נשים הינה שוות ערך, הן בחומרתה והן בהשלכותיה, לאלימות מצד גברים. אך חשוב להבהיר, כי ללא ספק ישנן נשים אלימות ואף אלימות מאוד, שבהתנהגותן עלולות להשרות פחד ואימה בבית.

סיבות אפשריות להתפתחות אלימות במשפחה:

מערכת יחסים משפחתית הינה מערכת יחסים קרובה, אינטימית ואינטנסיבית, שלעיתים גורמת לקונפליקטים בין בני הבית. מכאן, שהתפתחותה של האלימות במשפחה, יכולה לנבוע ממספר גורמים שונים. היא יכולה להתפתח בין בני זוג, בין חברים, בין זוגות נשואים ובין הורים וילדים. הבה נמנה מספר טעמים לקיומה של אלימות בין כותלי המשפחה. כמובן שהטעמים הם רבים ולא נמנה את כולם:

גורם 1 שיכול להוות סיבה להתפתחות האלימות, הוא השוני. כאשר מפתחים מערכת יחסים עם בן אדם, עם הזמן אנו למדים להכיר אותו לעומק, להכיר את דעותיו, את דרך חייו ואת השקפת עולמו. אנו נחשפים לעולם תוכן מלא ושונה מזה שלנו. לעיתים, השוני בין בני האדם עשוי לעורר בעיות וליצור פערים בין בני זוג, פערים כה גדולים – עד שיכולים להתפתח לכדי אלימות. פערים אלו יכולים להיות בהבנה או בהסכמה בסיסית. לדוגמא, כשמדובר בזוג נשוי עם ילדים יכולה להתעורר מחלוקת לגבי דרך חינוך הילדים, מחלוקת כה גדולה שיכולה להתפתח לאלימות.

גורם 2 לאלימות במשפחה, מתבטא בקיומם של מצבים שונים בחיים. לרוב, אנשים חיים את חייהם במחשבה שעליהם לגדול ולהתפתח. הם מציבים לעצמם מטרות מסוימות, שאיפות ורצונות. אך החיים הם דינמיים, המצב משתנה ועלול להשתנות בכל רגע. בחיים מתרחשים שינויים כאלו ואחרים, הגורמים לתחושות עצב, כעס, מתח ולחץ. תחושות אלו יכולות לגרום לשינוי ניכר בהתנהגות האדם הטרוד, לשינוי באופן התנהלותו, תפיסת עולמו ואף דרך חייו. תחושות אלו תורמות רבות לשינוי בתא המשפחתי ובהפיכתו לזירת אלימות. לדוגמא, מצב סוציו–אקונומי לא יציב. בניסיון לפתח את התא המשפחתי לתא חם אהוב ומבוסס, נתקלים לא פעם בקשיים. המצב הכספי המשתנה, בוודאי יכול לגרום ללחץ בקרב בני הבית. כל אלו, יכולים לגרום למקרי אלימות במשפחה.

גורם 3, שיכול להוות בסיס לאלימות במשפחה, הוא בגידה. במקרים שבהם אחד מבני הזוג מגלה על בגידה, תחושת הנבגדות הבוערת בו, הכעס, הקנאה והעצב, יכולים להביא אותו למצב קיצון, שאיתו אינו יודע להתמודד. מצב זה יכול להתפתח לכדי אלימות ואף לרצח. דוגמא מהפסיקה, היא פסק הדין שניתן במסגרת דנ"פ 3371/98 , מוריס אזואלוס נגד מדינת ישראל. בפסק דין זה, רצח הגבר את אשתו ואת השכן שהתגלה כמאהב שלה. נעיר כי סיבה נוספת לעורר אלימות, היא מחלת נפש או מחלה.

דרכי התמודדות עם אלימות במשפחה:

אלימות במשפחה יוצרת אווירת חיים קשה ואף בלתי נסבלת וגורמת לפגיעה בקורבן הישיר ואף בקורבנות העקיפים, כלומר – משפחת הקורבן. הבה נמנה מספר דרכי התמודדות עם אלימות במשפחה:

הראשונה והפשוטה שבהן, היא הגשת תלונה במשטרה. המענה הראשוני שמשטרת ישראל תוכל להעניק, הוא הוצאת צו הרחקה מידי נגד האדם האלים. במקרים מסוימים, יתפתח הליך הגשת התלונה עד לכדי הגשת כתב אישום. כידוע, בהליך הפלילי, רשויות המדינה אחראיות על התנהלות ההליך מול הנאשם.

דרך שניה, היא באמצעות בקשה למתן צו הרחקה נגד הפוגע, במסגרת אפיק אזרחי. למעשה, צו הרחקה הוא שם כולל למספר סוגים של צווי הרחקה שקיימים בדין הישראלי. הרלוונטי לענייננו הוא: צו הגנה למניעת אלימות במשפחה, שמקורו החוקי מופיע בסעיף 3 לחוק מניעת אלימות במשפחה, התשנ"א – 1991. נעיר כי החוק למניעת אלימות במשפחה, מהווה פריצת דרך בהתמודדות החברה מול תופעת האלימות במשפחה. חוק זה מביא פתרונות ומענה לקורבן, עוד לפני שהאדם האלים נעצר ואף מנסה להעניק לקורבנות, דרך התמודדות יעילה ואפקטיבית.

דרך שלישית להתמודדות עם אלימות במשפחה, היא באמצעות הגשת תביעת גירושין. במצבים שבהם האלימות מופנית לאחד מבני הזוג ואף לילדים, הקורבן יוכל להגיע להחלטה, כי הוא מסיים את הקשר עם בן זוגו, על מנת להבטיח את עתידו ועתיד ילדיו.

הדין הפלילי בכל הנוגע לאלימות במשפחה:

חוק העונשין שהוזכר לעיל, הינו החוק העוסק ברוב העבירות הפליליות בישראל. החוק עוסק הן בעובדות ומעשים והן בעונש הכרוך בהן. חוק העונשין מייחס חומרה רבה לנושא האלימות במשפחה, הן הפיזית והן המינית. בקשר לאלימות פיזית, ניתן לראות כי סעיף 382 לחוק העונשין, מגדיר עבירת תקיפה שונה וחמורה יותר מתקיפת אדם שאינו בן משפחה. לפי סעיף 378 לחוק העונשין, העונש בגין עבירה זו הוא עונש כפול בשל חומרתה. המחוקק מייחס חשיבות לחוק וכן מגדיר בחוק מי ייחשב בן משפחה.

לסיכומו של דבר:

אלימות במשפחה יכולה להתבטא בצורה ישירה או עקיפה. היא יכולה לפגוע במספר מישורים, הן הפיזי והן המנטלי. היא יכולה לפגוע בילד או באישה או בגבר. לאחרונה, עולה המודעות הציבורית לנושא האלימות במשפחה. ככלל – מנסים למזער את האלימות במשפחה בכל דרך אפשרית, להגן על הנפגעים ולהקנות להם דרך חדשה לחיים וכן גם להנחיל נורמות חדשות ורצויות בקרב משפחות הרוסות, בקרב ההורים המכים או הילדים המוכים. לסיום, נבהיר כי במידה ואתם סובלים מאלימות קשה, חשוב לשמור על ביטחונכם וכן להתקשר עם עורך דין פלילי ומשפחה המתמחה בנושא.