הלבנת הון, באופן די מפתיע, היא עבירה שחוקקה במדינת ישראל רק בתחילת שנות האלפיים וזאת בניגוד למדינות רבות בעולם שבחרו עוד שנים רבות לפני כן, להילחם בתופעה זו.

הלבנת הון, כשמה כן היא, נטילת כסף שמקורו בעבירה פלילית ו"החדרתו" לשוק החופשי והלגיטימי, במסווה. מסיבה זו, לעבירה קוראים "הלבנה", כלומר – הפיכת כסף "שחור" לכסף "לבן".

למעשה, עבירה של הלבנת הון היא עבירה פלילית מורכבת והיא נחשבת לאחת מעבירות "צווארון לבן". זאת מן הטעם הפשוט – היא נחשבת לעבירה מתוחכמת יותר מעבירות אחרות, אשר לא פעם גם מצריכה ידע פיננסי וניהולי וכן שימוש בבעלי תפקידים מקצועיים, על מנת לבצעה באופן מיטבי.

במאמר שלהלן נסביר מהי הלבנת הון, מהן הדרכים לבצע הלבנת הון וכן נתייחס בקצרה לחובת הדיווח על כספים ועוד. כל זאת לידיעתכם/ן ונוחיותכן/ם הגולשים והגולשות, כדלקמן. רק נבקש להעיר כי מדובר בנושא רחב מאוד, שבוודאי לא נצליח לסקור את כולו, במאמר שלהלן.

מהי הלבנת הון:

כאמור, הלבנת הון היא פעולה פיננסית של הטמעת "כסף שחור", דהיינו – כסף שהושג בצורה לא חוקית. נדגים – אדם שפורץ לדירה של אדם אחר ולוקח ממנה כספים במסגרת העבירה הפלילית, הרי שהכספים שנגנבו הם כספים שהמקור שלהם בעבירה פלילית. הטמעת הכסף הגנוב לתוך המערכת הפיננסית, היא בעצם הלבנת ההון. לדוגמא, נטילת הכסף והמרתו לכסף זר באמצעות שימוש "בצ'יינג'", היא מעשה של הלבנת הון.

לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס – 2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון") והתקנות שנקבעו על פיו, לא רק שחל איסור על עצם הלבנת ההון, אלא גם חלה חובת דיווח על הכנסה והוצאה של כספים לישראל וכן חובת דיווח של בנקים וצ'יינג'ים וכל מוסד כספי, על הפקדה או קבלת כספים בצורה חריגה. לדוגמא, אם אדם מרוויח 5,000 ₪ ולפתע מפקיד בחשבון הבנק שלו 100,000 ₪, ללא כל הסבר, הרי שהבנק מחויב לדווח על ההפקדה החריגה, שהרי אז יש חשד שאולי נעשתה הלבנת הון.

הלכה ולמעשה, פעולה של הלבנת ההון היא תהליך תלת שלבי. השלב הראשון הוא החדרה של כסף שמקורו לא חוקי למערכת הפיננסית. השלב השני הוא שלב של הסוואת מקור הכסף. השלב השלישי הוא שלב הרווח. כלומר, השלב שבו העבריין מצליח בפעולה ונהנה מכספים "מולבנים".

העונש על הלבנת הון חמור מאוד ועומד על 10 שנות מאסר במקרים החריגים וכן על 7 שנות מאסר במקרים שבהם המבצע לא ביצע את הלבנת ההון, אלא רק ביצע פעולה ברכוש אסור (כלומר – רכוש מולבן).

דרכים אופייניות להלבנת הון:

ישנן דרכים רבות להלבנת הון. לדוגמא – בהסתייעות בגורם שלישי שיסיח את הרשויות ממקור בעל הזכות בכסף. הדבר לא פעם נעשה בעזרת חברות "קש", שהקמתן נועדה כדי להלבין כספים וזאת בעזרת הכנסת הכסף ה"שחור" לחשבונות החברה, שימוש בחלפני כספים וכו'. דרכים נוספות להלבנת הון, הן למשל: ניפוח הצהרות הון שנתיות, שימוש בזיכויים פיקטיביים בחברות האשראי והרשימה עוד ארוכה.

חובת הדיווח והפרתה:

חוק איסור הלבנת הון – מחייב גופים פיננסים בחובת דיווח. הפרתה של חובת הדיווח מהווה עבירה פלילית. לפי חוק זה, אדם שדיווח על ביצוע פעולה ברכוש האסור בסמוך לעבירה או דיווח על כך שהוא מתכנן לבצע פעולה עתידית, פטור מאחריות פלילית. העונש על עבירה של הפרת חובת הדיווח עומד על 6 חודשי מאסר או קנס בשיעור האמור לפי סעיף 61 (א) לחוק העונשין, או פי 10 מהסכום שלא דווח, כל אלה לפי הסכום הגבוה ביותר.

זאת ועוד, חוק איסור הלבנת הון מקנה לרשויות אפשרות לחלט כספים שהמקור שלהם בעבירה פלילית. חילוט הוא בעצם נטילת הכסף והעברתו למדינת ישראל.

דרכי התמודדות עם חשד להלבנת הון:

בסופו של דבר, הלבנת הון היא עבירה מורכבת מאוד להוכחה, מכיוון שהיא מצריכה שימוש באמצעים רבים, כדוגמת – שיתוף פעולה בין רשויות חקירה, אמצעי חקירה מתוחכמים (כגון – האזנות סתר ועוד). בשל מורכבות העבירה, גם החקירות של עבירות הלבנת הון, לעיתים נמשכות זמן רב. מדובר בעבירה חמורה מאוד ולכן אם נעצרתם בחשד לביצוע עבירה של הלבנת הון, יש לפנות לעורך דין פלילי.

לסיכום:

עבירת הלבנת הון נחשבת לעבירה פלילית שהחוק מחמיר לגביה וזאת לאור הקשר הישיר בין מניעת עבירה זו למיגור פשע מאורגן, עולם תחתון ועבירות סמים. לכן, אם נקלעתם לחשד לביצוע העבירות הללו, יעוץ ממומחה ובדגש על עו"ד פלילי מתחום הלבנות הון, הינו קריטי להליך החקירה.