חקירות ומעצרים

המונח "חקירות ומעצרים" הוא למעשה כותרת מאוד רחבה, שמתייחסת לרבדים רבים שכולם נגזרים בסופו של דבר מהמונח הכולל הנקרא "הליך פלילי". ככלל, הליך פלילי נחלק לשני חלקים: החלק הראשון הוא שלב החקירה ושלב טרום העמדה לדין, כלומר, הוא נוגע להליכים עד להגשת כתב אישום. החלק השני של ההליך הפלילי, מתייחס לשלב שבו הוגש נגד חשוד כתב אישום והוא מתייחס להליך הפלילי מן ההתחלה ועד הסוף, כלומר – מכתב האישום ועד לגזר הדין והערעור הפלילי. במאמר שלהלן נעסוק בשלב הראשון, כלומר, מרגע האירוע הפלילי ועד להגשת כתב האישום.

במסגרת המאמר, נציג את כל השתלשלות ההליכים המאפיינים את החקירה הפלילית, את המעצר הנערך לצרכי חקירה ועד להליכי השימוע הפלילי ועוד. את המאמר נסיים בביאור המונח "כתב אישום", שם למעשה מתחיל החלק השני בהליך הפלילי. כל זאת, לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם הגולשים והגולשות, כדלקמן:

לפני שנתחיל את המאמר, נבקש להעיר כי המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. לשם כך ניתן לפנות למשרדנו.

ביצוע עבירה פלילית

תחילתה של החקירה הפלילית מקורה באירוע פלילי, כלומר – עבירה פלילית שמתבצעת, בין אם מדובר בעבירה חמורה, כגון רצח או הריגה ובין אם מדובר בעבירה קלה יותר, כגון התפרצות לדירה, תקיפה ועוד. חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן: "חוק סדר הדין הפלילי"), קובע כי בסמכות המשטרה לגלות עבירות ביוזמתה. מאידך, חוק סדר הדין הפלילי קובע כי המשטרה יכולה להתחיל בחקירה כאשר מוגשת אליה תלונה. הדין הוא, כי כל אדם רשאי להגיש תלונה למשטרה, אפילו אם הוא אינו מעורב ישירות באירוע. מכאן, שיריית הפתיחה להליך הפלילי, מתחילה בעת התרחשותה של עבירה פלילית כלשהי.

חקירת משטרה

השלב הבא בשלב החקירה הפלילית, הוא תחילתה של החקירה הפלילית. כפי שתיארנו, החקירה הפלילית היא למעשה נגזרת של האירוע הפלילי, שכן בהיעדר עבירה פלילית לא תיפתח חקירה פלילית. כמו כן, חקירה פלילית היא שם כללי למגוון רב של פעולות חקירה שהמשטרה מבצעת. הבה נציג סוגי פעולות חקירה.

מעצר – אחת מפעולות החקירה המתבקשות והנפוצות ביותר, היא מעצר. המשטרה רשאית לעצור חשוד אשר קיים בעניינו יסוד סביר לחשד, כי הוא לקח חלק בביצוע עבירה פלילית. כמו כן, המשטרה לעיתים עוצרת חשודים לשם חקירה בחשד לביצוע עבירה פלילית ומורה על שחרורם, כאשר נראה שהם אינם מעורבים. עם זאת, למשטרה יש סמכות לעצור חשוד רק ל-24 שעות. מעבר לכך, על המשטרה לקבל את אישורו של בית המשפט לשם הארכת מעצר. על כך – נסביר בהרחבה בהמשך.

חיפוש – חיפוש הוא בין פעולות החקירה הנפוצות ביותר במסגרת החקירה הפלילית. חשוב להדגיש כי כאשר אנו נוקטים במונח "חיפוש", אנו צריכים לערוך הפרדה בין מספר סוגי חיפושים ונסביר – חיפוש יכול להיערך בבית החשוד או בעסקו, חיפוש יכול להיערך על גופו של חשוד וכן חיפוש יכול להיות חיפוש חיצוני או פנימי, שאלו כבר חיפושים חודרניים בהרבה. הבה נפרט על כל אחד מהם:

חיפוש בחצרים – חיפוש בחצרים על ידי המשטרה חייב להיעשות על פי צו של בית המשפט, זהו הדין בהתאם לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 (להלן: "פקודת סדר הדין הפלילי"). עם זאת, פקודת סדר הדין הפלילי, מאפשרת לשוטרים לערוך חיפוש בחצרים ללא צו מבית המשפט במספר מקרים – כאשר קיים יסוד סביר לחשד שבחצרים מתבצע פשע, כאשר תופס המקום פונה לעזרת המשטרה, כאשר אדם זר קורא לעזרת המשטרה, או כאשר המשטרה מקיימת מרדף אחר חשוד בביצוע עבירה. נעיר שכאשר נערך חיפוש בחצרים, על המשטרה לערוך דו"ח חיפוש ובמסגרת החיפוש צריכים להיות נוכחים שני עדים, אלא אם החשוד מוותר על הזכות הזו.

חיפוש על גוף – חיפוש על גוף, הוא בעצם חיפוש הנעשה באמצעות "מישוש גופו של החשוד", על מנת לאתר כלי תקיפה או כל חפץ אחר שנעשה בו שימוש במסגרת עבירה פלילית, או שנגנב במסגרת עבירה פלילית. במסגרת ביצוע מעצר, למשטרה יש סמכות לערוך חיפוש על גוף. כך גם כאשר קיים יסוד סביר לחשד שאדם מסוים ביצע עבירה פלילית או עתיד לבצע עבירה פלילית. יודגש שחיפוש על גוף, צריך לעשות על ידי בן מגדרו של החשוד.

חיפוש חיצוני ופנימי – חיפוש חיצוני ופנימי, הם חיפושים חודרניים מאוד, שלרוב נדרשת הסכמה של חשוד לביצועם ואף צו של בית משפט. חיפוש חיצוני, הוא חיפוש שיכול לבוא לידי ביטוי – בבחינת גופו הערום של החשוד, גזירת ציפורניים, נטילת חומר מהנחיריים, נטילה של דגימת שיער, מתן דגימת שתן או רוק. לשם עריכת חיפוש חיצוני, יש לקבל את הסכמת החשוד. בהיעדר הסכמה נדרש אישור של קצין בדרגת רפ"ק לערוך חיפוש חיצוני בכוח ובלבד שאכן קיים יסוד סביר לחשד לביצוע עבירה. חיפוש פנימי, מנגד, בא לידי ביטוי בבדיקת דם, הדמיית פנים הגוף, בדיקה גניקולוגית ועוד. לשם עריכת חיפוש פנימי, יש לקבל את הסכמת החשוד.

בהיעדר הסכמה יש לקבל צו מבית המשפט. עם זאת, במידה והחשוד מסרב לערוך חיפוש פנימי על אף החלטת בית המשפט, לא ייערך החיפוש, אלא סירובו של החשוד ישמש כחיזוק לראיות נגדו במהלך המשפט הפלילי. הדין לגבי חיפושים פנימיים וחיצוניים קבוע בחוק הנקרא חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), תשנ"ו-1996.

חדירה לחומר מחשב – חיפוש בחצרים, דורש קבלת צו מבית המשפט. חיפוש במחשב של חשוד, מצריך צו ספציפי ומיוחד ועליו להיערך על ידי אדם בעל ידע וניסיון טכני בנושא. כיום, בעידן הדיגיטלי, המחשב האישי הוא כר פורה לאיתור ראיות מפלילות, במסגרת חקירה פלילית.

נטילת אמצעי זיהוי – פעולת חקירה נוספת שהמשטרה מבצעת, במסגרת חקירה פלילית, היא נטילה של אמצעי זיהוי, כמו דגימות דנ"א, טביעות אצבע ועוד. נטילת אמצעי זיהוי יכולה להיעשות בזירת העבירה, שבה ייתכן והושארו עקבות דנ"א במקום, מה שמסייע להתחקות אחר מבצע העבירה. עם זאת, נטילת אמצעי זיהוי יכולה להיעשות גם במסגרת חקירה פלילית של חשוד, על ידי נטילת טביעות אצבע ועוד.

חקירה בתחנת המשטרה ומחוצה לה – חקירה של חשוד, היא אחת הפעולות החשובות ביותר שהמשטרה תבצע במהלך החקירה הפלילית, מעבר לשאר הפעולות המפורטות עתה. חקירה של חשוד יכולה להיעשות בשטח, היא יכולה להיעשות בתחנת המשטרה. הכלל הוא, כי חקירת משטרה צריכה להיעשות בתחנת המשטרה. כך קובע חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), תשס"ב-2002.

חוק זה קובע כי רק במקרים מיוחדים, כאשר קיים חשש לשיבוש מהלך החקירה, או חשש לפגיעה בביטחון החשוד או השוטרים, ניתן יהיה לערוך חקירה מחוץ לתחנת המשטרה. חוק זה קובע כי גם במקרים דחופים ניתן לערוך חקירה מחוץ לתחנת המשטרה. בנוסף, חקירה חייבת להיערך בשפת החשוד, כלומר – אם החשוד אינו דובר עברית, אזי על המשטרה לערוך חקירה בשפתו, שכן חקירה בשפה שהחשוד אינו מבין, היא חקירה פסולה. עוד נדגיש כי חקירת משטרה חייבת להיות מתועדת, לכל הפחות בכתב. במקרים חמורים יותר, על החקירה להיות מתועדת באמצעי קולי. האמור קבוע גם כן בחוק המוזכר.

ניטור אמצעי תקשורת – חקירות משטרה רבות מפוענחות באמצעות ניטור של אמצעי תקשורת, כמו איכון טלפוני. באמצעות ניטור זה, ניתן לבחון האם גרסת החשוד שלפיה היה במקום אחר, עולה בקנה אחד עם מיקום מכשיר הטלפון הסלולרי שלו בעת האירוע. מנגד, ניטור יכול גם לסייע בחיזוק לטענת חשוד במקרים כאלו. ניטור של אמצעי תקשורת עשוי לסייע באיתור נעדרים וקל וחומר נעדרים שקיים לגביהם חשד שמא הותקפו או נרצחו. לכן, ניטור אמצעי תקשורת מהווה פעולת חקירה חשובה מאוד, במיוחד כיום, בעידן הדיגיטלי.

תרגילי חקירה – אחת הפעולות החשובות ביותר במסגרת החקירה הפלילית, היא כמובן החקירה הפלילית. לא אחת, לחקירה הפלילית נלווים גם תרגילי חקירה. תרגיל חקירה, כשמו כן הוא, תרגיל שהמשטרה מבצעת כלפי החשוד, במטרה להוציא ממנו מידע על קיומה של העבירה הפלילית. דוגמא מובהקת לתרגיל חקירה, היא הכנסת מדובב לתא המעצר. מדובב הוא אדם המקבל שכר כדי להתחזות לעצור אחר, במטרה להתחבר לחשוד המצוי בתא המעצר ובכך לקבל ממנו מידע.

לא פעם, תיקים פליליים רבים מוכרעים בשל אמירות שנמסרו למדובב, כאשר ברגע שמוכנס מדובב לתא המעצר, כל השיג ושיח עם החשוד מתועד במצלמות, כך שקשה מאוד לטעון שהדברים שנמסרו למדובב, לא נאמרו באמת. עוד דוגמא לתרגיל חקירה, היא להטיח בפני החשוד, כי חבריו לכאורה לביצוע העבירה, כבר הפלילו אותו. עם זאת, רשימת תרגילי החקירה ארוכה ולא נרחיב מעבר לכך. בהמשך – נדגיש כיצד כדאי להימנע ולהיזהר מתרגילי חקירה ובפרט ממדובבים.

ביקור בזירת האירוע – אין ספק שאחת הפעולות הראשונות במהלכה של חקירה פלילית, היא ביקור בזירת האירוע, בין אם מדובר בעבירת רצח ובין אם מדובר בעבירה של קטטה אלימה באמצע הרחוב. ביקור בזירת האירוע יכול לסייע לחוקרים לאתר אמצעי זיהוי, כמו דנ"א וטביעות אצבע. לדוגמא, ישנם תיקים רבים של התפרצויות לדירות, שבהם זהות החשוד מבוססת רק על אמצעי זיהוי. ביקור בזירת האירוע עשוי לסייע לחוקרי המשטרה לאתר עדים, שראו את האירוע אך חששו להזדהות. כך שביקור בזירת האירוע, היא אחת מפעולות החקירה החשובות ביותר.

חקירות של עדים – במקרים רבים, חקירת משטרה כוללת חקירה של עדים, שלא היו מעורבים באירוע הפלילי, אלא רק היו עדים לו, או לחלופין רק דיווחו עליו. עדות של עד ראיה, היא חשובה מאוד ולא אחת תשמש את המדינה במסגרת המשפט הפלילי, לשם הוכחת אשמת החשוד. עם זאת, עד יכול לעיתים להפוך גם להיות חשוד, אם במהלך החקירה עולה חשד שעדותו לא תמימה במיוחד. אך במקרים כאלו מוטלת חובה על חוקר המשטרה להזהיר את העד, שמעתה הוא נחקר תחת אזהרה וזכותו להיוועץ בעורך דין.

איך כדאי לנהוג בחקירה?

חקירה פלילית היא אירוע לא נעים. לעיתים חקירה מתבצעת בתנאים קשים ותכליתה להביא, לכאורה, לגילוי האמת, כמו כן, אין ספק שבמהלך חקירה משטרתית, מטרת המשטרה היא גם להשפיע על החשוד מבחינה פסיכולוגית, למסור את המידע שאליו המשטרה חותרת. לכן, על סמך ניסיוננו כעורכי דין פליליים בעלי ניסיון רב, נציג להלן מספר עצות לאופן שבו כדאי להתנהל במהלך חקירה פלילית –

להיזהר ממדובבים – כפי שגם ציינו בחלק הקודם, מדובב הוא אדם שנשכר כדי להתחזות לעצור המוכנס לתא המעצר, לשם "דיבובו" של חשוד אחר. זכרו כי הדברים שאתם מוסרים למדובב מתועדים וזכרו שתפקידו של המדובב הוא להתחבר אליכם. לא פעם, תיקים רבים מוכרעים על סמך אמירות שמוסרים למדובב. לכן, אם נעצרתם לשם חקירה פלילית, הימנעו מלשוחח על האירוע עם כל אדם, גם אם הוא נחמד וחביב, כי יתכן שהוא מדובב.

להיעזר בייעוץ משפטי – כפי שהזכרנו בקצרה בחלק הקודם, ייעוץ משפטי הוא הדבר החשוב ביותר שכדאי לקבל במהלכה של חקירה פלילית. אל תוותרו על הזכות הזו, משום שעצה משפטית נכונה בזמן אמת, עשויה להשפיע על כל החקירה ועל ההליך הפלילי ובפרט על השאלה האם תשוחררו באותו יום מתחנת המשטרה או שיוגש נגדכם כתב אישום. כמו כן, זכרו כי מניעה של ייעוץ משפטי, עשויה להשפיע על ההליך המשפטי. כפועל יוצא – על המשטרה ליידע אתכם בדבר זכותכם הבסיסית לקבלת ייעוץ משפטי.

להימנע משיחות אקראיות – אחת משיטות החקירה הנהוגות והמוכרות ביותר, היא השיטה שבה שוטר או חוקר משטרה משוחח עם החשוד, לכאורה "מחוץ לפרוטוקול". בדרך כלל שיחות כאלו יכולות להיערך במסדרון תחנת המשטרה, בחצר של התחנה ועוד. החשוד סבור כי אותה שיחה היא שיחת חולין מחוץ לפרוטוקול החקירה, כך שאין לחשוש ממסירת מידע. אך חשודים רבים "נופלים" בדיוק בנקודה הזו. במהלכה של חקירה משטרתית, אין דבר כזה "בינינו" או "מחוץ לפרוטוקול", שכן כל דבר שתמסרו לאיש משטרה, הנוגע לעבירה הפלילית, עשוי לשמש נגדכם ויוגש בשלב מאוחר יותר לבית המשפט כראיה נגדכם. לכן, הימנעו מלשוחח על העבירה.

מעצר לצרכי חקירה (מעצר ימים):

במסגרת חקירה פלילית, למשטרה יש סמכות לעצור חשודים לפרק זמן של עד 24 שעות. מעצר יכול להיעשות במקרה שבו קיים יסוד סביר לחשד שחשוד ביצע עבירה פלילית. על מנת שבית המשפט יורה על הארכת מעצר, יש להראות כי קיים יסוד סביר לחשד לביצוע עבירה פלילית וכן כי קיים – כתנאי מצטבר – חשד לשיבוש הליכי חקירה, או פגיעה בביטחון הציבור ו\או שקיימים צרכי חקירה שיכולים להיעשות רק בעת שהחשוד עצור. בקשה להארכת מעצר מוגשת לבית משפט השלום. בית המשפט רשאי להאריך את מעצר החשוד לתקופה של עד 30 ימים, כאשר בכל פעם הוא יכול להאריך את המעצר לתקופה של 15 ימים לכל היותר. בית המשפט גם רשאי להורות על שחרור של חשוד בערובה, לרבות ערבות של צד שלישי ועוד.

הודעה על העברת חומרי חקירה לפרקליטות/תביעה

חקירה פלילית, סופה להסתיים בשלב מסוים, כאשר סיומה יכול להניב מספר אפשרויות. האפשרות האחת היא, כי התיק הפלילי במשטרה ייסגר, בין אם מחוסר ראיות או בין אם מחוסר אשמה. האפשרות השנייה היא כי המשטרה תעביר את התיק הפלילי לידי הפרקליטות או התביעה המשטרתית – בהתאם לסוג העבירה. הפרקליט של אחד הגופים הללו, יבקש לערוך השלמות חקירה מהמשטרה, או לחלופין יימצא לנכון לסגור את התיק, מטעמים שונים. האפשרות השלישית היא, כי התיק יועבר לידי התביעה המשטרתית או הפרקליטות ויוגש כתב אישום פלילי נגד החשוד.

עם זאת, במידה והתיק מועבר מהמשטרה לידי אחד מגופי התביעה, החשוד יקבל לידו מכתב הנקרא "הודעה על העברת חומר חקירה". משמעות המכתב היא, כי מוקנית לחשוד שייתכן שיוגש נגדו כתב אישום, זכות לשימוע פלילי. לרוב, שימוע נעשה בכתב ורק במקרים מיוחדים בעל פה (למשל – כאשר מדובר בעבירות צווארון לבן, או כאשר החשוד הוא איש ציבור). במסגרת השימוע שנערך בכתב, יכול החשוד למסור בכתב לתביעה, את נימוקיו מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום נגדו. מנגד, החשוד גם יכול לוותר על זכות השימוע. בכל מקרה כדאי להיעזר בעורך דין פלילי, שכן זכות השימוע היא זכות מהותית וכדאי לנצל אותה נכון, או לא לנצל אותה, בהתאם לנסיבות העניין. נציין כי מניעת זכות שימוע, עשויה גם לפגוע בהליך הפלילי בשלב מאוחר יותר, לאחר הגשת כתב האישום נגד החשוד.

חנינה

נבקש להעיר כי גם במסגרת הליך חקירה, אף בטרם הוגש כתב אישום, לחשוד תמיד יש זכות לפנות לנשיא המדינה בבקשת חנינה. חנינה, כשמה כן היא – "מחילה" לחשוד מהעבירה הפלילית. משמעותה של חנינה היא, כי לא יוותר רישום פלילי לחשוד ואף לא ינוהלו נגדו הליכים פליליים בגין המעשה הרלוונטי. לרוב, חנינות ניתנות לאחר הרשעה פלילית, אך היו מקרים נדירים שבהם נשיא המדינה חנן חשודים בפלילים עוד בטרם הוגש כתב אישום – כמו למשל בפרשת קו 300 בשנת 1986. כדאי תמיד להיוועץ בעורך דין פלילי, האם כדאי לנסות לבקש חנינה עוד בטרם הוגש כתב אישום נגד חשוד.

בקשה למעצר עד תום ההליכים והגשת כתב אישום

כאמור, סיומה של החקירה הפלילית, או בסגירת התיק הפלילי, או העברתו לידי התביעה והפרקליטות. האחרונות, הן אלו שתגשנה את כתב האישום הפלילי. כאשר מוגש כתב אישום, ניתן גם להגיש נגד חשוד בקשה למעצר עד לתום ההליכים. מעצר עד לתום ההליכים, שכשמו כן הוא – מעצר עד לסיום המשפט הפלילי. כדי שבית המשפט יורה על מעצר עד תום ההליכים, יש צורך בראיות לכאורה לביצוע עבירה או מסוכנות של החשוד או חשש לשיבוש הליכי משפט. כמו כן, יש צורך להוכיח שאין חלופה אחרת למעצר עד לתום ההליכים. כך שבניגוד למעצר לצרכי חקירה – שהוא "מעצר הימים", מעצר עד לתום ההליכים לא נעשה לצרכי חקירה, אלא לשם מניעת פגיעה בהליך המשפטי או בציבור בכללותו.

כתב אישום, הוא למעשה מסמך הכולל את המסכת העובדתית המיוחסת לחשוד, שבגינה הוא מואשם בפלילים. בכתב האישום מפורטות העבירות הפליליות שבגינן מואשם החשוד. החשוד יכול להודות בעובדות כתב האישום, להימנע מלהשיב לכתב האישום, או לכפור בעובדות כתב האישום.

לסיכום

חקירה היא פועל יוצא של עבירה פלילית. מעצר הוא פועל יוצא של חקירה פלילית. למעשה, המעצר משמש את המשטרה לצורך ביצוע חקירה ובמקביל לשם שמירה על ביטחון הציבור. במאמר זה, סקרנו את הדין לגבי חקירות ואת הדין לגבי מעצרים. כמו כן, סקרנו את ההליכים הנוגעים לחלק הראשון בהליך הפלילי, שהוא שלב החקירה שמסתיים ברגע שבו מוגש כתב אישום פלילי נגד חשוד. את המאמר נסיים בהמלצה – במידה ונעצרתם לחקירה, כבר בשלב הראשון כדאי לפנות לקבלת ייעוץ משפטי פרטני מעורך דין פלילי בעל ניסיון.