כתב אישום

הגשת כתב אישום היא פעולה משפטית, אשר בהתקיימה, אדם הופך מחשוד בביצוע עבירה פלילית, לנאשם. יש לה משמעויות רבות לאור המשפט הפלילי של הנאשם, ולמעשיו, במידה ויוכחו, יהיו השלכות רבות על המשך חייו, עד כדי שלילת חירותו ומאסר בפועל.

על מנת להכיר את עולם המשפט הפלילי, נסביר מהו ההליך הפלילי במשפט הישראלי ומהם שלביו עד להגשת כתב האישום. כל זאת, נעשה לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשות והגולשים. עם זאת, נעיר כי מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ על ידי עורך דין פלילי.

ההליך הפלילי:

ההליך הפלילי הוא הליך ייחודי, בעל משמעות רבה לאדם ובעל השלכות גדולות לטווח הקצר והרחוק, הן בעניין ענישה והן בעניין קלון, וזאת בשונה מההליך האזרחי, שבו יש שני צדדים יריבים. בהליך הפלילי, הצד הראשון הוא המדינה, והנאשם הוא הצד השני. יש להבהיר כי במידה ומדובר בעבירה שיש בה קורבן, הוא פסיבי לחלוטין בהליך ואינו צד בהליך עצמו (אם כי לאחרונה החלה להישמע דעתו בבתי המשפט, אך לא יותר מזה).

על מנת להרשיע בהליך הפלילי, יש צורך בהוכחה של מעל לספק סביר, המוכרת כ–99 אחוזים. לעומתו, בהליך האזרחי מסתפקים במאזן ההסתברויות, ואז מספיקים 51 אחוזים. בהליך הפלילי, בשונה מההליך האזרחי, כל אדם זכאי לייצוג. במידה ואין לאותו אדם עורך דין פלילי, יינתן לו סנגור מטעם הסנגוריה הציבורית.

שלבי ההליך הפלילי והגשת כתב אישום:

ההליך הפלילי מתואר לפרטי פרטים במספר חוקים ותקנות המסדירים את הנושא, לרבות הענישה שמוסדרת בקודקס הפלילי הישראלי. עיקרי החקיקה הינם: חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982 (להלן: "חוק סדר הדין הפלילי"). חוק סדר הדין הפלילי מפרט על ההליך הפלילי בעזרת שלושה שלבים עיקריים, כדלקמן:

החקירה הפלילית – בשלב הראשון, שהוא שלב החקירה, תחל חקירה כנגד אדם, כמענה לתלונה על ידי אדם כנגד אחר, או ביוזמת הגוף המשטרתי עצמו (כחלק מתפיסת חשוד או קבלת מידע מודיעיני). במקרה כזה, על המשטרה לחקור ולנסות ולצבור כמה שיותר ראיות שמבססות את החשדות העולים או להפריח את החשדות. בשלב הראשוני, שהוא החקירה, יכולה המשטרה לחקור את החשוד או את העדים, במידה ויש כאלו. הגוף המשטרתי רשאי לנקוט באמצעים מסוימים, כגון: עצירת החשוד למעצר ראשוני (24 שעות, שאותו ניתן להאריך במקרים מסוימים לעוד 24 שעות), מעצר ימים (במידה ויש צו שופט), או מעצר עד תום ההליכים (במידה ותוכיח המשטרה כי עתיד להיות מוגש כתב אישום וכי מדובר באדם בעל מסוכנות, או שהוצאתו ממאסר עשויה לשבש את ניהול התיק).

לאחר גיבוש ראיות בעזרת כל דרכי הפעולה הנתונות על פי חוק למשטרה, תתקבל החלטה מה סיווגו של התיק ומה רמת החומרה בו. אם יהיה מדובר בתיק בדרגה נמוכה, והתיק יהיה מבוסס דיו, הוא יועבר למחלקת תביעות משטרה ויטופל דרכה (או באמצעות הפרקליטות – במקרים של עבירות חמורות יותר). אם סיווג העבירה הינו גבוה, התיק יעבור לפרקליטות. אם התיק ייסגר, הדבר ייעשה מאחת מהסיבות המתוארות בחוק, שהן: חוסר אשמה, חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור. כאשר המשטרה מעבירה את התיק לפרקליטות או לתביעות, היא תמליץ האם להגיש כתב אישום או לא. הפרקליטות אינה מחויבת להמלצה.

העמדה לדין – בעת הגעת תיק לפרקליטות, יבחנו שם האם הראיות מבוססות ומספקות להגשת כתב אישום. במידה וכן, יוגש כתב אישום והחשוד יהפוך לנאשם.

כתב האישום והמשפט הפלילי – בעת הגשת כתב אישום, ינוהל ההליך הפלילי בבית המשפט בערכאה התואמת את העבירה הספציפית, בימה"ש השלום או ביהמ"ש המחוזי, והמיקום ייקבע לפי מקום העבירה. ההליך יחל בהקראת כתב האישום לנאשם. לאחר ההקראה, יישאל הנאשם האם מודה באשמה, כופר באשמה, או מאשר חלק מהעובדות. על פי תשובותיו, יועלו על ידי הנאשם טענות מקדמיות, במידה וקיימות כאלה. לאחר השלבים הללו ייחקרו עדים משני הצדדים, יוגשו סיכומי תביעה על ידי הפרקליטות וסיכומי הגנה על ידי בא כוחו של הנאשם. על בסיס סיכומי התביעה, יקבע בית המשפט את הכרעת הדין, שהיא זיכוי או הרשעה. במידה ומדובר בהרשעה, ייקבע דיון נוסף והוא טיעונים לעונש ויינתן גזר דין. יוער כי לאחר מכן ישנם הליכים פוסט משפטיים, כגון בקשה לעיון חוזר וערעור.

לסיכום:

אם הוגש נגדכן/ם כתב אישום, ישנה חשיבות רבה לליווי ויעוץ על ידי עורך דין פלילי, אשר יוכל לסייע בייצוג והופעה בהליך המשפטי.