המשפט הישראלי וכן מנגנון האכיפה בישראל, מנסים להיאבק בתופעת הסמים בישראל על גווניה. זאת בניגוד לטענת חלק מהאוכלוסייה, בדבר עבירות אשר נתפסות לכאורה כמעוטות חשיבות. הקונפליקט הנ"ל, מביא לשינוים בהנחיות בדבר עבירות סמים כאלו ואחרות ולכן חשוב להכיר את ההבדלים בתפיסת החשיבות של כל עבירה ועבירה. בשים לב לאמור, במאמר שלהלן נדון בשאלות הבאות: מהי פקודת הסמים המסוכנים, אילו סוגי סמים נפוצים ומה תפוצתם בישראל. כמו כן, נדון בעבירות הסמים העיקריות בישראל, נסביר את הענישה בגינן, נבהיר מה החשיבות של סיוע של עורך דין פלילי וכן נתייחס בקצרה לעבירות סמים במסגרת הצבא.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ת ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין פלילי.

פקודת הסמים המסוכנים:

פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג- 1973 (להלן: "פקודת הסמים"), היא למעשה דבר חקיקה שמקורו מימי המנדט הבריטי. הפקודה הזו, מסדירה הלכה ולמעשה את הדין הפלילי באשר לעבירות סמים במדינת ישראל. כמו כן עוסקת פקודת הסמים, בהסדרה של סמים מסוכנים, גם בהיבט האזרחי (למשל – מתן רישיונות לנשיאת סם מסוכן ועוד).

הפקודה מחולקת לשישה פרקים עיקרים והם: פרשנות אשר עיקרה מושגים הנוגעים לפקודה, היתרים בדבר שימוש והחזקה, עבירות הסמים עצמן, ביקורת בדבר בדיקת שימוש, החזקה או ייצור, שפיטה ועונשין בעת מעבר על פקודת הסמים ותקנות וצווים. בסיומה של הפקודה קיימים נספחים רבים וזאת מכיוון שיש לחדש את הפקודה בתכיפות רבה, לאור העובדה שמידי יום מייצרים סוגי סמים חדשים בשוק. בהתאם לפקודה, סם מסוכן הוא סם אשר מוגדר ככזה בתוספת של פקודת הסמים. סם שלא קבוע בתוספת, לא מוגדר כסם מסוכן ולכן אינו אסור. האיסורים הפליליים העיקריים המופיעים בפקודת הסמים הם: איסור לגדל, לייצר ולהפיק סם, כל עוד לא ניתן אישור של מנכ"ל משרד הבריאות, מכוח סעיף 6 לפקודת הסמים וכן איסור החזקה ו/או שימוש, אלא אם הותר על ידי מנכ"ל משרד הבריאות, מכוח סעיף 7 לפקודת הסמים. עוד עוסקת הפקודה בעבירה של הדחת קטינים לשימוש בסם, יבוא וסחר בסמים. על כל אלה – נדון בהמשך המאמר.

סוגי סמים:

כאמור, הסמים אינם מסווגים לפי חומרתם בחקיקה, אך יש חשיבות לסיווג העבירות, על מנת להכיר את דרכי האכיפה והענישה במשפט הישראלי. להלן מספר סוגים עיקריים, שלפיהם מתבצעת החלוקה במשפט:

א. סמים "קלים":

סמים אלו נחשבים הן בפסיקה והן בחברה הישראלית, למזיקים פחות מסמים מסוגים אחרים. סמים אלו מכילים חומרים פסיכו-אקטיביים, אשר משפיעים על האדם בצורה פיזית ונפשית אך לא נוירולוגית. הסמים הנמנים על הגדרה זו הם בעיקר צמח הקנביס על שלל משפחותיו, מסקלין, פסילוסיבין ו-DMT.

ב. סמים "קשים":

סמים מסוג זה, יסווגו לפי התמכרות מהירה, הנזקים בהתמכרות אליהם ועוצמת השפעתם. אלה בעיקר סמים נרקוטיים, אשר ניתן להתמכר אליהם בקלות. לסמים מסוג זה, מלבד ההשפעות הפיזיות הנלוות להם, יש לעיתים השפעות נוירולוגיות ונפשיות. בין הסמים הנמנים עם קבוצה זאת: קוקאין, הרואין ואמפטמינים.

ג. קנאביס:

סם זה לרוב נכלל בקטגוריה של סמים קלים, אך יש להזכירו בנפרד, מכיוון שמדובר במשפחה הגדולה והנפוצה ביותר. בסם מסוג זה, כל חלק בצמח יחשב סם וזאת לפי ההגדרה בפקודת הסמים. כלומר, יתכן שאם ייתפס גידול של קנאביס ולמרות שלא יהיה ניתן להשתמש בכל חלקיו של הצמח, אזי עדיין התפיסה תהיה בעלת משקל רב. לפי ההגדרה בפקודת הסמים – קנאביס (Cannabis) וכל חלק ממנו, לרבות שורשיו, אך למעט שמן המופק מזרעיו.

ד. סמי פיצוציות:

לדעתנו, סמי הפיצוציות והמאבק בהם, מהווים אתגר בפני מערכות השפיטה והאכיפה בישראל, בכל הנוגע לעבירות סמים. סמי הפיצוציות הינם סמים המיוצרים בהליך כימי ולכן כל שינוי בחומר בהפקת הסם, יצריך עדכון בנספחי פקודת הסמים. "סם פיצוציה" אשר משנה את שמו וחלק מחומריו, לא יחשב כסם על פי הפקודה ולא תהיה אכיפה בעניינו.

עבירות סמים:

עבירות הסמים בישראל מתוארות בפרק ג' בפקודת הסמים והוא פרק העבירות. להלן העבירות העיקריות והמשמעותיות:

א. גידול וייצור סם:

בשל הקושי הרב להכניס לגבולות המדינה סמים מכל סוג שהוא, החלו בארץ לפתח את ענף הגידול וייצור הסמים. כאשר אנו דנים במונח "גידול", אנו מתכוונים בעיקר לקנאביס. "ייצור" – הכוונה לערבוב חומרים כימיים במעבדה, על מנת להפיק תרכובת המוגדרת כסם. בדרך כלל מייצרים סמים בחממות ביתיות מוסוות וזאת בשל האיסור לגדל. במקרים נדירים, יימצאו חממות בשטח גדול ופתוח.

נעיר כי עבירת גידול נחשבת לאחת העבירות החמורות ביותר בפקודת הסמים ולכן עונשה עשוי להגיע עד 20 שנות מאסר בפועל וזאת לפי סעיף 6 לפקודת הסמים. כמו כן, פקודת הסמים אינה מבדילה בין גידול בכמות רחבה לבין כמות מזערית, שכן עצם הגידול נחשב לעבירה חמורה. עם זאת, טווח הענישה שתוטל על ידי בית המשפט, נגזר מהכמות שנתפסה. כדי לגדל סמים, יש צורך בציוד ייעודי, הכולל: פלורסנטיים, ממטרות, משקלים, חומרי דישון ועוד. החזקת ציוד זה מהווה עבירה בפני עצמה וזאת לפי סעיף 10 לפקודת הסמים.

ב. החזקת סם לשימוש עצמי:

כל החזקת סם, גם אם לשימוש עצמי, אסורה על פי פקודת הסמים. עם זאת, ישנה הקלה כאשר מדובר בהחזקה לשם שימוש עצמי, כאשר מדובר במשקל מסוים ולשימוש עצמי בלבד. על פי הנחייה של היועץ המשפטי לממשלה, בעת החזקת סם לשימוש עצמי על ידי אדם ללא עבר פלילי, לא יוגש כתב אישום וכן ייסגר התיק במשטרה. אך יש לזכור שבפעם הבאה שייתפס אותו החשוד, יתכן ויוגש כתב אישום. עוד נעיר, כי הכמות המוגדרת לשימוש עצמי הוגדרה פקודת הסמים. להלן הכמויות בסמים בנפוצים: קנביס – עד 15 גרם, מריחואנה – עד 15 גרם, גראס – עד 15 גרם, אופיום – עד 2 גרם, קוקאין – עד 0.3 גרם, הרואין – 0.3 גרם, מתדון – עד 0.015 גרם והרשימה עוד ארוכה. ניתן לראות הבחנה ברורה בין סמים המוגדרים "קלים" לבין סמים "קשים", לרבות הכמות לשימוש עצמי.

ג. סחר בסמים:

סחר בסמים מוגדר כאחת מהעבירות החמורות במדינת ישראל. איסור על סחר בסמים מופיע בסעיף 13 לפקודת הסמים, הקובע כי חל איסור לייצא ולייבא סמים מסוכנים. העונש בגין עבירה זו עומד על עד 20 שנות מאסר. אומנם בלשון החוק נראה שאין שוני מהותי בין החזקת סם לבין ייבוא או ייצוא, משום שקיים עונש זהה, אך בבתי המשפט יש בהחלט הבחנה בין הדברים. הענישה הקשה על סחר בסמים, נובעת בעיקר בשל רצונה של החברה לגנות ולמנוע את המעשים הללו. מדובר בעבירה אשר פוגעת באופן ממשי בציבור, בעלת סכנה בריאות קשה למשתמשים וכמובן מהווה קרקע פורייה לעבירות פליליות נוספות. לא בכל מקרה של סחר בסמים, יגזור בית המשפט עונש של 20 שנות מאסר. שהרי גם אדם שרוכש סמים עבור מספר חברים, יכול להיכלל בהגדרת "סוחר" ולכן מבדילים בין אדם שסוחר בסמים, כמקצוע, לבין אדם שחטא לצרכים חברתיים בלבד.

ד. הדחת קטין לשימוש בסמים:

זוהי העבירה הנחשבת לחמורה ביותר בפקודת הסמים. עבירה זו קבועה בסעיף 21 לפקודת הסמים והיא עוסקת בשידול קטין, לשם צריכה, שימוש או השגת סמים כמתואר בפקודה. העונש בגין עבירה זו הינו הגבוה ביותר ועומד על עד 25 שנות מאסר בפועל.

ה. הזמנת סמים מרשתות באינטרנט:

מדובר בהתפתחותה של תופעה חדשה יחסית, פרי חידושי הטכנולוגיה, שבה אדם רוכש סמים דרך האינטרנט, גם אם לא בצורה המונית להפצה. החוק הישראלי מייחס לקנייה שכזו את עבירת הייבוא, גם אם מדובר בכמות שתואמת לשימוש עצמי. כמו כן, הפסיקה הישראלית החלה אט אט לפתח שוני מהותי בין עבירת הייבוא הקלאסית לבין קניית סמים ברשתות האינטרנט. במקרים האלו, בית המשפט יכול לשקול להקל בעונשו של הנאשם.

כמו כן, הרשת הינה פלטפורמה לייבוא סמים בכמויות שאינן מוגדרות כשימוש עצמי ואף ניתן לייבא חומרים המוגדרים כסמים "קשים" בכמויות גדולות. במקרים האלו, בית המשפט יחמיר עם הנאשם בהתאם למתחם הענישה. למרות השוני בין שני המקרים שהוצגו, יש לזכור כי בשני המקרים מדובר בביצוע עבירה של ייבוא, הנחשבת כאחד העבירות הסמים החמורות, אשר העונש בגינה עומד על עד 20 שנות מאסר, כאשר ניתן ללוות עונש זה בהחרמת רכוש וכן בפסילת רישיון נהיגה.

ענישה על עבירות סמים:

כאמור, ענישה על עבירות סמים, הינה עונש מאסר, בהתאם לסעיפי החוק. מלבד עבירת המאסר יתכן ויינתן עונש נוסף:

א. עונש מאסר:

מאסר הוא הדין למי שמורשע בביצוע עבירות סמים לפי פקודת הסמים וזאת כמוגדר בחוק. במסגרת שיקול דעתו של בית המשפט, במקרים מסויימים ניתן יהיה להמיר מאסר בפועל עד חצי שנה, לריצוי עבודות שירות. עונשי המקסימום בעבירות סמים יכולים גם להיות שנות מאסר דו ספרתיים.

ב. חילוט רכוש:

חילוט רכוש היא סנקציה של החרמת רכוש ו/או כסף של הנאשם, לטובת קופות המדינה. יהיה ניתן לחלט רכוש, רק כאשר מדובר בעבירות של סחר סמים, ייצוא וייבוא של סמים מגבולות המדינה, גידול וייצור סמים. כאשר מדובר בעבירת סמים של אחזקת סם לשימוש עצמי, אזי לא יחולט רכושו של הנאשם. נעיר כי התכלית של "חילוט רכוש", נועדה ליצור מניע כלכלי נגד העבירה. עונש זה יינתן גם כאשר ייתפס הנאשם בעבירה "חד פעמית" – כדי ליצור הרתעה גבוהה.

ג. פסילת רישיון נהיגה:

ענישה על ידי פסילת רישיון נהיגה של הנאשם, תוכל להתלוות לעונשים הנוספים המוטלים על הנאשם. זו סנקציה נוספת ומגבילה, אשר יכולה להינתן על עבירות הנחשבות "קלות" יותר, כמו: החזקה בסמים ושימוש לצריכה עצמית וזאת בשונה מחילוט רכוש. בית המשפט יכול להורות על איסור תקופתי להוציא רישיון נהיגה חדש, להחזיק רישיון קיים ולחדש רישיון פג תוקף.

פנייה לעורך דין פלילי:

עורך דין המתמחה בפלילים, הוא הכתובת בעת חקירה או משפט העוסקים בעבירות סמים. החוק הישראלי מחמיר כאשר מדובר בעבירות סמים, בשל הרצון לגנות תופעה זו בחברה הישראלית. עורך דין פלילי יוכל לסייע בליווי החשוד במסגרת ההליך, לסייע לאחרון להקל על חומרת הענישה ולעיתים גם לזכות את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו – וזאת בשל הכרת המערכת, איתור נסיבות מקלות ויתרון בניהול תיקים זהים בעבר.

א. הקלה בסעיף העבירה ובחומרת הענישה:

בכל אחת מהעבירות שתיארנו, יכולות להתקיים נסיבות אשר קיומן יקל על עונשו של הנאשם. ייעוץ נכון לפני חקירה, יכול לשנות את גורלו של אדם, מסעיף עבירה של סחר בסמים (שיכול לעמוד על 20 שנות מאסר בפועל), להפחתה בחומרת העבירות של כתב האישום. מקרה קלאסי שבו עורך דין פלילי יכול לסייע לנאשם, הוא כאשר יש להיאבק בבית המשפט על "אי הרשעה". כלומר, כאשר בית המשפט קובע שפלוני ביצע עבירה אך לא מרשיע אותו, המשמעות היא שלא יוותר רישום פלילי.

ב. עילות לזיכוי בעבירת סמים:

ישנם מקרים פרוצדורליים, טכניים, אשר יכולים להוביל לזיכויו של הנאשם, גם אם יש אמת במיוחס לחשוד. לצורך הכרת הדין הרלוונטי ויישומו על עובדות המקרה, חשוב להיוועץ עם עורך דין, אשר יוכל לדעת מתי המקרה יכול להגיע לזיכוי. להלן מספר עילות: חיפוש סמים בבית בצורה שאינה כדין, חיפוש בצורה לא חוקית על הגוף, בדיקת סמים שאינה תקינה בתחנת המשטרה וכן פגמים בהובלת הסם מהמשטרה עד לבדיקתו (בשפה המשפטית, קוראים לכך "שרשרת סם").

סמים בצבא:

א. הליך השיפוט הצבאי:

הליך השיפוט הצבאי בכל הנוגע לעבירות סמים, אומנם נשען על פקודת הסמים, אך הוא שואב את סמכותו מחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 (להלן: "חש"ץ"), אשר נועד להסדיר את מערכת המשפט הצבאית. האחרונה, פועלת תחת ארגון צבאי – צה"ל. במסגרת המשפט הפלילי הצבאי, הכלל הוא כי ההליך הפלילי ייפתח בתלונה במצ"ח, משטרה צבאית חוקרת, אשר אוספת ראיות ומגבשת תיק פלילי בדבר העבירה – וזאת בדומה למערכת האזרחית, שבה המשטרה היא זו אשר אמונה על חקירה פלילית. לאחר מכן, במידה וקיים חשד סביר בדבר ביצוע עבירה, כלפי חשוד מסוים, אזי יועבר התיק לפרקליטות הצבאית. גוף זה הוא האמון על ההחלטה האם יוגש כתב אישום או לא. אם יוחלט להגיש כתב אישום צבאי פלילי, אזי ההליך ינוהל לאחר מכן במשפט צבאי אשר דומה להליך האזרחי. שם תהיה לנאשם זכאות לייצוג בגפו או על ידי מי מטעמו – סנגור צבאי או עורך דין צבאי, שעליו נפרט בהמשך המאמר.

ב. עבירות סמים בצבא:

עבירות סמים בצבא אומנם מבוססות על פקודת הסמים, אך הענישה בגינן קבועה בחש"ץ ואף מחמירה יותר. במדיניות הצבאית, כל החזקת סם תחשב חמורה ביותר (בניגוד למערכת האזרחית) ועל כל עבירה, בשונה מהמערכת האזרחית, יוגש כתב אישום. העונשים הניתנים בצבא הינם: שלילת רישיון צבאי ו/או אזרחי, מאסר ממושך כאשר מאסר מעל 3 חודשים יגרור רישום פלילי-אזרחי, הורדת סיווג ביטחוני צבאי ושינוי שיבוץ בתפקיד הצבאי לפי ראות עיניו של בית הדין הצבאי, שבו מתבצע הליך השפיטה בצה"ל.

ג. בדיקת שימוש בסמים:

התדירות של בדיקת הסמים בצבא, משתנה בהתאם לאופי היחידה ובהתאם לחשדות העולות ממשטרה צבאית באשר לפעילות הנערכת ביחידה. יתכן וחייל לא יעבור בכל שירותו את הבדיקה הזו ויש כאלה שיתקלו בה מספר פעמים במהלך השירות. מדובר בבדיקת שתן פשוטה, אשר לפי ממצאיה ניתן לזהות רכיבי סם בשתן. כדי לקיים בדיקה זו, יהיה צורך במתן צו על ידי קצין שיפוט בכיר. אלמלא הצו, לא יהיה ניתן לדרוש את ביצוע הבדיקה. לכאורה, יוכל החייל לסרב לביצוע הבדיקה, אך כל סירוב כזה מהווה עבירה בפני עצמה וזאת לפי סעיף 127א לחש"ץ. בעת סירוב, העונש עשוי להגיע עד שנתיים מאסר בפועל.

ד. מיהו עורך דין צבאי:

בהליך השיפוט הצבאי, יכול הנאשם להיות מיוצג על ידי עורך דין צבאי וכמובן שהוא יכול להיעזר בעורך דין כבר בשלב החקירה. אך מיהו עורך דין צבאי ומה מייחד אותו משאר עורכי הדין? נסביר: עורך דין צבאי הוא עורך דין, לרוב בעל התמחות בפלילים. נוסף לכל האמור, יינתן לעורך הדין הנ"ל אישור לייצוג והופעה בפני בתי הדין הצבאיים. אישור זה יינתן על ידי וועדה הבוחנת את יכולתו של המועמד להיחשף לחומרים צה"ליים ועוד. בוועדה זו מכהנים: שופט בית המשפט העליון וכן שני נציגים מטעם לשכת עורכי הדין, מנכ"ל משרד המשפטים והפרקליט הצבאי הראשי. כדי לדעת מי בעל היתר לייצוג בבתי הדין הצבאיים, ניתן לעיין ברשומות ייעודיות אשר מפורסמות במחלקה לייעוץ וחקיקה של הפרקליטות הצבאית.

סיום:

במאמר זה, סקרנו את הדין הרלוונטי לעבירות סמים, על פי המשפט והחוק הישראלי. בין היתר, הסברנו מה הדין האזרחי הנוגע לעבירות סמים וכן מהן עבירות סמים בצבא. הדגשנו את החומרה בעבירות סמים וזאת בניגוד לסברה הרווחת, שלפיה מדובר בעבירות שאינן בהכרח מוגדרות בתור עבירות חמורות. לקראת סיום המאמר, נבקש להדגיש כי ישנה חשיבות מכרעת לקבלת ייעוץ מאיש מקצוע בכל שלבי ההליך המשפטי הפלילי, במיוחד במסגרת עבירות סמים. חשוב לזכור כי כל דבר שיאמר ו/או יעשה במהלך החקירה, יוביל להתפתחות בהליך המשפטי בשלב מאוחר יותר. אי לכך, מומלץ להיעזר בסיועו של עורך דין פלילי, כבר כאשר מועלים חשדות נגדכם/ן בדבר ביצוע עבירות סמים.