עבירות בתחום הצווארון הלבן

עברייני הצווארון הלבן, בשונה מעברייני הצווארון הכחול (שעליהם נרחיב בהמשך), יהיו לרוב אותם אנשים אשר לובשים חליפות יקרות, בעל מעמד חברתי גבוה ומוערך ואף לעיתים תורמים ו/או תרמו רבות לחברה. אלא מה? אותם עברייני צווארון לבן, לעיתים גם במהלך עיסוקם המקצועי, יבצעו עבירה פלילית שלא תמיד תהיה גלויה לעין (להבדיל מעבירות "צווארון כחול"). ללמדנו, כי עבריינות הצווארון הלבן טומנת בחובה את אלמנט השחיתות, בכל הקשור לרובד הכלכלי. לכן, לא קיימת הגדרה אחת כוללת, הממצה ומגדירה את המונח עד לפרטים הקטנים.

חוק העונשין, תשל"ז–1977 (להלן: "חוק העונשין"), מגדיר מהן עבירות פליליות וכן איזו התנהגות תיחשב כהתנהגות פלילית. עבירות פליליות אלו מחולקת לשני סוגים: הסוג הראשון הוא העבירות ה"פשוטות" יותר, הקלות והמוכרות, כמו גניבת רכב, פריצה לבית, שוד בנק וכדומה. עבירות אלו ייחשבו כעבירות צווארון כחול, שאותם יבצעו "אנשים רגילים", או במילים אחרות – "עבריינים רגילים" או "עברייני רחוב", בסלנג המוכר יותר. לעומת זאת, ישנן עבירות צווארון לבן. אלו תהיינה עבירות פליליות חמורות מאוד מצד אחד, אך מצד שני, הן תהיינה עבירות פחות גלויות לעין, בעיקר בגלל הקושי לפענח אותן וכן להגדיר אותן במדויק. עבירות אלו לרוב תהיינה עבירות כלכליות. אחד המאפיינים המובהקים של אותן עבירות, הוא הקושי לאתר אותן וכן להצביע על עבירה שבוצעה והתמלאו בה כל רכיבי העבירה הדרושים.

במאמר המובא לפניכם/ן, נעסוק בעבירות הצווארון הלבן ובמהותן. תחילה, נגדיר מהן עבירות צווארון לבן וכן נענה על שאלות, כמו: האם נדרש ניסיון או ידע מסוים על מנת לבצען, בהתחשב בעובדה כי אלו עבירות מתוחכמות. בהמשך, נציג את המאפיינים של עבירות אלו וכן ניתן דוגמאות מובהקות מחוק העונשין לעבירות אלו. כמו כן, נציג סקירה מקיפה על התחום המורכב והמרתק שנקרא עבירות צווארון לבן. כל זאת, במאמר המובא לפניכם/ן, לנוחיותכם/ן, הגולשים והגולשות, כדלקמן:

נעיר כי המאמר שלהלן, הוא מאמר כללי בלבד ואין בו בשום אופן, כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי ופרטני. לשם כך, כדאי לפנות לעורך דין פלילי.

מהי עבירת הצווארון הלבן:

למעשה, מהותה של עבירת הצווארון הלבן היא להפיק רווחים בלתי חוקיים באמצעות פעולות אסורות. כאמור, עבירת הצווארון הלבן תהיה עבירה בעלת פן כלכלי ולכן, כל העבירות שיש להן זיקה למרמה, הונאה שוחד וכדומה, יוכלו להיחשב כעבירות צווארון לבן, אך הקושי יהיה להוכיח כי העבירה אכן בוצעה. בדרך כלל, את עבירת הצווארון הלבן, אנו לא נגדיר, אלא נבחן כל מקרה ומקרה לגופו, על סמך מאפיינים כללים שבדרך כלל נלווים לעבירות צווארון לבן (על כך – בפסקה הבאה).

מקור השם "צווארון לבן" התפתח עם השנים, תוך התייחסות ספציפית למעמד הגבוה. אותו מעמד עסק ועוסק עד עצם היום הזה, בעבודות משרדיות, כגון – פקידים, רופאים, עורכי דין, פסיכולוגים, אנשי ציבור, מנכ"לים, רואי חשבון, ברוקרים, יועצים פנסיונים וכדומה. לכן, העבירות הללו לרוב משויכות לאנשים

מהמעמד הגבוה, בשל העובדה כי מדובר בעבירות מתוחכמות, הדורשות ידע ותחכום רב ומנגד, מבצעי עבירות אלו הם לרוב בעלי תפקידים, כישורים והשכלה גבוהה. לעומת זאת, עבירות צווארון כחול הן עבירות פשוטות יותר, שאינן דורשות תכנון מראש ומחשבה מעמיקה ולכן יבוצעו על ידי מעמד הפועלים.

בדרך כלל, עבירת צווארון לבן תהיה עבירה אשר כרוכה בנטילת כספים, רכוש או טובות הנאה שלא כחוק, תוך שימוש וניצול מקום העבודה ו/או נגישות של מבצע העבירה למידע או ידע או אפיק מסוים שלא יהיו נחלתם של "אנשים רגילים". נבקש להעיר כי בעבירות צווארון לבן, ניתן לכלול גם עבירות מס והלבנת הון, מכיוון שיש להן זיקה לפן הכלכלי.

מאפייני עבירות הצווארון הלבן:

עבירות הצווארון הלבן יהיו עבירות בעלות יסוד כלכלי. כלומר, הנזק שנגרם בגין ביצוע העבירה, יהיה נזק כלכלי קשה, כמו נטילת כספים מתאגיד. אחת הדוגמאות המוכרות היא פעולתה של אתי אלון, אשר נטלה כספים שלא ברשות ושלא כדין, מחשבונות בנק, לרבות חשבונות פיקטיביים וזאת תוך ניצול מעמדה בבנק בו עבדה, בתחכום וידע רב. כתוצאה מפעולה זו, מבצעת העבירה נהנתה מבחינה כלכלית ומנגד, נגרם נזק לאנשים פרטיים שחשבון הבנק שלהם נפגע. דוגמא נוספת היא העלמת מיסים: מבצע העבירה נהנה מכספים שקיבל בדרך שאינה חוקית ומנגד, הנזק שנגרם הוא נזק כלכלי חמור למדינה.

זאת ועוד, אחד המאפיינים המהותיים המגדירים את עבירת הצווארון הלבן, הוא הצורך בתחכום, ידע ויצירתיות. כאמור, עבירות הצווארון הלבן יבוצעו על ידי אנשים ברמה אישית גבוהה. מכיוון שמדובר בעבירה שהנזק שלה הוא כלכלי, על מבצע העבירה להיות בעל ידע מסוים ותחכום. זאת, להבדיל מעבירות "פשוטות" יחסית, כמו גניבה או שוד, שאינן דורשות תכנון מראש, ידע מסוים או תחכום מיוחד. לדוגמא, העלמות מיסים הנעשות בצורה רחבת היקף, דורשות הבנה וידע ושימוש באנשי מקצוע. כך גם עבירות של מונופול וניצול מונופול, אשר מצריכות ידע בתחום ההגבלים העסקיים וכן ידע בתחום המונופול. זהו ידע שאין ל"אנשים רגילים". בעקבות התחכום הרב של מבצע העבירה, יהיה קשה לזהות את עבירת הצווארון הלבן.

הנזק במסגרת עבירת צווארון לבן, יהיה לרוב נזק כספי. כאשר אנו גורמים נזק לרכב, אנו גורמים נזק לרכוש. כאשר אנו תוקפים אדם, אנו מסבים לו נזק לגוף. אך עבירות צווארון לבן, בדרך כלל גורמות נזק כספי ולא רק לאדם ספציפי. לדוגמא, העלמת מס תיחשב כעבירת צווארון לבן וזאת בשל העובדה שהנזק הנגרם בעקבות העלמת המס, הוא נזק כלכלי קשה. כך גם עבירות של הגבלים עסקיים או הלבנת הון.

מאפיין נוסף הוא ביצוע עבירה במסגרת אירגונית. כאמור, עברייני הצווארון הלבן יהיו אלו שיעבדו בחברות גדולות, לרבות חברות הנמצאות בשליטת המדינה, איגודים וכן ארגונים גדולים. העבריין הוא בעל רצון ותושייה לבצע את העבירה בצורה מושלמת. לכן, הוא ינצל את המסגרת האירגונית שבה הוא עובד. לעיתים יהיו אלו ארגונים גדולים, שבהם יש כוח אדם רב. תוך עבודתו בארגון, ינצל את מעמדו, קשריו ומקומו, על מנת להפיק רווחים בלתי חוקיים.

לצד ביצוע העבירה במסגרת האירגונית, ישנו נושא ניצול משאבים. כפי שצוין לעיל, עבריינות צווארון לבן תבוצע על ידי אנשים בעלי מעמד חברתי גבוה, מתוחכמים ומנוסים במקצועם. לצד כל זאת, ינצל מבצע העבירה את המשאבים העומדים לרשותו וכן את בורותם של אלה העובדים סביבו וזאת על מנת לא להשאיר אחריו עקבות שיוכלו לקשר אותו לעבירה עצמה.

הבה נדגים יישום של עבירה והגדרתה: כאמור, לא ניתן להגדיר בפירוש עבירת צווארון לבן, אלא שיש לבחון בכל מקרה ומקרה, את המאפיינים שהזכרנו (ולא הזכרנו את כל המאפיינים), על מנת לבחון האם מדובר בעבירת צווארון לבן. לדוגמא, אם ניקח עבירת מין שנעשתה על ידי הנשיא לשעבר, מר משה קצב, האם נוכל שהעבירה שביצע, היא עבירת צווארון לבן? לכאורה, התשובה חיובית בחלקה, אך גם שלילית. מצד אחד, זהות מבצע העבירה נוגעת לאדם בכיר מאוד, שניצל את מעמדו.

מנגד, העבירה שביצע, אינה עבירה בעלת תחכום רב, אין לה כל נגיעה כלכלית וכן זו אינה עבירה שקשה לזהות, משום שיש מתלונן. לכן, במקרה כזה, נתקשה לומר כי עבירת מין בנסיבות המתוארות, היא עבירת צווארון לבן. מנגד, עבירה של שוחד לאיש ציבור, היא עבירה שיהיה קל בהרבה להגדירה כעבירת צווארון לבן. בדרך כלל, מבצע העבירה, דהיינו – מקבל השוחד (מבלי להיכנס לסוגיית מעניק השוחד) הוא אדם בעל עוצמה ומעמד בכיר, אחרת לא היה מוצע לו שוחד. כמו כן, לרוב מדובר בעבירה שלא קל להתחקות אחריה, שכן אין מתלונן מפורש ומי שנפגע הוא הציבור. בנוסף, זו עבירה בעלת אלמנט כלכלי מובהק. עד כאן, ליישום אותם מבחנים, כפי שהצגנו עד כה.

דוגמאות לעבירות צווארון לבן על פי חוק העונשין:

כפי שציינו בחלקו הקודם של המאמר, את עבירות הצווארון הלבן קשה מאוד לזהות וכן להצביע עליהן. אך ישנן מספר עבירות הקבועות בחוק העונשין, שעצם ביצוען ייחשב כעבירות הצווארון הלבן. להלן, נסקור אותן:

סעיף 290 לחוק העונשין – לקיחת שוחד. עבירת לקיחת השוחד היא עבירת מרמה וגנבה, הדורשת תחכום וזאת בשל העובדה שעל מקבל השוחד להסתיר את ההתנהגות העבריינית. בנוסף, לקיחת השוחד תיעשה, בדרך כלל ,על מנת למסור מידע פנימי, או לבצע פעולה אשר נוגדת את ערכי הארגון או מטרתו ובכך מנצל העבריין את מעמדו בארגון, נהנה מכספים שאינו קיבל בדרך ראויה וגורם נזק כלכלי קשה, לעיתים לארגון שבו הוא עובד, או לציבור הכללי. מעבר לכך, נפנה אותך הקורא/ת הנכבד/ת לדוגמא שהצגנו על עבירות שוחד, בחלק הקודם של המאמר.

סעיף 291 לחוק העונשין – מתן שוחד. כאמור, העבירה יכולה להתבצע על שני צדדיה: הן לקיחת השוחד והן מתן השוחד. כך או אחרת, העבריין מנצל את מעמדו וכוחו ופועל בדרך מתוחכמת על מנת ליהנות מהתוצאה, שהיא קבלת כספים לא בדרך חוקית. המאפיינים של עבירת מתן השוחד, יהיו דומים למאפיינים של נטילת השוחד, כפי שתיארנו לעיל.

סעיף 425 לחוק העונשין – מרמה והפרת אמונים בתאגיד. עבירה זו טומנת בחובה ביצוע מעשה מרמה, הנעשה בצורה מתוחכמת מאוד וכן חשיבה ותכנון מוקדם לביצוע העבירה. עבירה זו תבוצע על ידי בעלי תפקידים בכירים בתאגיד (אחד המאפיינים של עברייני הצווארון הלב)]. מכיוון שלעבירת המרמה יש מספר רב של רבדים, אחד מהם הוא מרמה ב"פן הכלכלי". כאשר המרמה או לחילופין הפרת האמונים בתאגיד, נעשית על ידי מי מבעלי תפקידים בכירים, עבירה זו בהחלט תוכל להתאים לעבירת צווארון לבן, שכן כלל המאפיינים של עבריינות הצווארון הלבן, מתקיימים.

עבירות צווארון לבן על פי פקודת מס הכנסה:

סעיף 210 לפקודת מס הכנסה: דו"ח וידיעות לא נכונים – "אדם אשר ללא הצדקה סבירה, ערך דו"ח לא נכון, מתוך שהשמיט הכנסה כלשהי שעליה הוא נדרש לפי הפקודה למסור דו"ח, או מתוך שרשם אותה בחסר, או אדם שמסר ידיעות לא נכונות בנוגע לכל עניין או דבר המשפיעים על חיובו במס או על חיובו של אדם אחר או של שותפות". ניתן לומר כי הגשות דו"ח וידיעות לא נכונות הן למעשה פעולת מרמה המבוצעת על ידי העבריין. בדרך כלל, פעולת המרמה נעשית על מנת להתחמק או להשיא רווחים בדרכים שאינן חוקיות. ביצוע עבירה זו דורש תחכום וידע מקצועי, על מנת לבצע אותה בדרך הטובה ביותר וכן להפיק כספים בדרך שאינה חוקית ובעצם כך ליהנות מהפקת הרווחים, לצד הנזק הכלכלי שנעשה.

סעיף 220 לפקודת מס הכנסה: מרמה – עבירת המרמה מוגדרת בחוק העונשין וכן מוגדרת בפקודת מס הכנסה. מי שמבצע עבירות מרמה במטרה להתחמק מתשלום, או לחילופין, מי שמסייע לאדם להתחמק מתשלום, ייחשב כמי שמבצע את עבירת המרמה לפי פקודת מס הכנסה. ניתן לומר כי עבירת העלמת מס הינה עבירה "מושלמת", העונה על מאפייני עבריינות הצווארון הלבן.

עבירות צווארון לבן בחוק ניירות ערך, תשכ"ח–1968 (להלן: "חוק ניירות ערך")

ניתן למצוא מספר עבירות היכולות להיחשב כעבירת צווארון לבן. אנו נציג עבירה אחת ומשמעותית, כדלקמן:

סעיף 54 לחוק ניירות ערך: תרמית בניירות ערך – "מי שהניע או ניסה להניע אדם לרכוש או למכור ניירות ערך ועשה זאת באמרה, בהבטחה או בתחזית – בכתב, בעל פה או בדרך אחרת – שידע או היה עליו לדעת שהן כוזבות או מטעות, או בהעלמת עובדות מהותיות". ניתן לראות כי עצם ההגדרה בחוק, דורשת ממבצע העבירה להיות בעל ידע מקצועי רב, בכל הנושא הקשור לניירות ערך וכן תחכום וניצול משאבים או/וגם עובדים, על מנת לבצע את העבירה על כלל יסודותיה. לצד כל זאת, הנזק הנגרם הוא נזק כלכלי ולכן, סעיף זה בהחלט עונה על כלל מאפייני עבריינות הצווארון הלבן וייחשב כעבירת צווארון לבן.

עבירות צווארון לבן על פי חוק איסור הלבנת הון, תש"ס–2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון"):

עבירות הלבנות הון, הן העבירות המורכבות ביותר להוכחה, בשל הקושי רב בלהתחקות אחריהן. פעולת הלבנת הון היא למעשה פעולה פיננסית המתבצעת תוך הסתרת מקורו של הכסף, כלומר, קבלת כספים ממקור פלילי, שהושגו לא כדין. חוק איסור הלבנת הון מגדיר התנהגויות מסוימות כעבירות וזאת בשל ההתעסקות בכסף שהתקבל ממקור לא ידוע. מכאן, שעבירות אלו, בדרך כלל נעשות תוך שימוש בתחכום, ידע, מקצועיות והסוואה. כמו כן, אלו עבירות שמאוד קשה להתחקות אחריהן.

הקשיים בזיהוי עבירות צווארון לבן:

לאור כל האמור לעיל, ניתן ללמוד כי עבירות הצווארון הלבן אינן תמיד חד משמעיות והן טומנות בחובן סיכון רב. ניתן לומר כי ישנם מאפיינים ברורים המגדירים את התנהגות העבריין כעבריין צווארון לבן, כשהבולט בהם הוא הדרישה לתחכום, תחכום המעשה ותחכום העושה. הקושי המיוחד באיתור מידע על עצם התרחשותה של העבירה, נובע, בין היתר, מעניין הגשת התלונה וזאת מהסיבה הפשוטה, כי לא למקבל ולא לנותן, יש אינטרס להתלונן. קושי נוסף הוא ההגדרה המשפטית המדויקת לעבירה או להתנהגות מסוימת שתיחשב כעבריינות צווארון לבן. כיוון שעבירות אלו מתבצעות תוך תחכום מקצועי, הרי שעל מנת לאתר את העבירות ולתפוס את העבריינים, עולה הצורך באמצעי חקירה יעילים ומהירים, שיוכלו להתמודד עם תופעה זו.

לסיכום:

במאמר זה עסקנו במאפייני עבירת הצווארון הלבן וכן הצגנו מספר עבירות הקבועות בחוק, אשר תיחשבנה כעבירות צווארון לבן.

הרשעה בגין ביצוע עבירת צווארון לבן, מכתימה את שמו של האדם ויש לה השלכות קשות. לכן, במידה והתבקשתם/ן להגיע לתחנת המשטרה או שנעצרתם/ן בגין חשד לביצוע עבירת צווארון לבן, חשוב להיוועץ עם עורך דין פלילי, מיומן ומקצועי בכל הנושא של עבריינות צווארון לבן. שכירת עורך דין כבר בתחילת הדרך, תוכל לתת לחשוד כלים ודרכים להתמודד עם חקירה ולעיתים גם עם כתב אישום, הכרעה ועונש.