כיצד ניתן לקבל פטור משירות צבאי?

במדינת ישראל חל חוק בדבר גיוס חובה לצבא הגנה לישראל. החוק חל על כל אדם שמלאו לו 18 שנים והוא אזרח או תושב ישראלי. חוק זה, נקרא חוק שירות הביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו–1986 (להלן: "החוק"). עם זאת, למרות החובה האמורה, החוק מציין מספר פטורים שניתנים בנסיבות מסוימות המוגדרות בחוק האמור. במאמר זה נסקור: מהם הטעמים לפטור מגיוס וכיצד יוגדר מצב של אי הגעה ללא פטור.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ משפטי על ידי עורך דין בענייני צבא.

טעמים לפטור מגיוס:

החוק כאמור, מתאר מצד אחד ברירת מחדל, דהיינו – שכל אזרח ישראלי מחויב בגיוס חובה לצבא הגנה לישראל. במקביל, החוק גם מקנה מספר פטורים לגיוס. השאלה – באילו מקרים אדם העומד בקריטריונים לגיוס לא יוכל להתגייס בשל נסיבות חייו, תיענה כדלקמן:

מטעמי בריאות – פטור זה, הוא פטור הניתן בהתאם להחלטה של וועדה רפואית כמוגדר בסעיף 5 לחוק. עניינו של המועד יובא בפני הוועדה, אם הבדיקות המקדימות לגיוס יעלו צורך בכך. הוועדה תסווג את כשירות המועמד להתגייס בהתאם לסרגל היכולת של צה"ל, המכונה פרופיל. פרופיל 97 הינו הפרופיל הגבוה ביותר המאפשר את ביצוע כלל התפקידים ועד פרופיל 21 – המשחרר את החייל מגיוס ובעצם מעניק לו פטור.

מטעמי נישואים, הריון והורות – מדובר בפטור מגדרי הניתן לנשים בלבד. במקרה של הריון, הרי הסיבה לפטור ברורה. אך לגבי נישואים והורות, הפטור יחול רק על נשים. גברים נשואים או אבות לילדים, לא יזכו לפטור שכזה, אם כי הסטטוס הנ"ל יאפשר תנאים מיטיבים בשירות. האמור מתואר בסעיף 39 לחוק.

מטעמי הכרה דתית – בדומה לפטור הקודם, גם כאן מדובר בפטור מגדרי החל על נשים לבדן, זאת בהתאם לסעיפי החוק 39 ו–40 לחוק. הפטור יינתן למועמדת לשירות מטעמי הווי משפחתי דתי, עד לכדי אי יכולתה לשרת. כחלק מההליך, תצטרך המועמדת להצהיר מול שופט או דיין, על אופי חייה, הכולל שלושה עיקריים: טעמים שבהכרה דתית המונעים את שירותה, האם היא שומרת כשרות בביתה ומחוצה לו והאם היא אינה נוסעת בשבת.

מטעמי מצפון – פטור מטעמי מצפון, הוא פטור שיכול להינתן על ידי וועדת מצפון של צה"ל, המשחררת משירות, כאלו שטוענים כי מסיבות אידיולוגיות, אינם מוכנים לשרת בצה"ל. במילים אחרות, סרבני מצפון נקראים "פציפיסטיים".

עקב הגירה לחו"ל – פטור זה ניתן למי שעזב את הארץ לצמיתות וזאת לפני גיל 16. הסיבה להגבלת הגיל, היא כדי לאשר כי מי שעשה זאת, לא עשה זאת מטעמי אי גיוס, אלא מסיבת הגירה.

פטור אוטומטי – פטור זה ניתן למגזרים מסוימים בחברה הישראלית. אלו הם המגזרים: ערביי ישראל, בדואים, דרוזים השומרים על צביון דתי, נשים דרוזיות ונשים צ'רקסיות. הפטור הוא פטור אוטומטי, אם כי חלק מהמגזרים, מתנדבים לשירות בהתנדבות.

אי התייצבות לצו גיוס – השתמטות:

מי שמועמד לגיוס לצבא הגנה לישראל, ואין ברשותו פטור והוא אינו מגיע ליום התייצבותו, מכונה משתמט. דהיינו, מי שמבחירה בחר שלא להתייצב, למרות שאין ברשותו סיבה מוצדקת לכך. במקרים מסוימים, יכול אותו אדם ליצור מצג שווא, שקרי , אודות חייו, במטרה ליהנות מפטור. לדוגמא: בנישואים פיקטיביים, הגירה, או הצהרת שווא לעניין דת. בעקבות זאת, הצבא מקשיח את עמדתו ועורך מעקבים תכופים על אלו המגישים בקשות פטור שונות, ואף עורך חקירות בעניינם.

סיכום:

פטור משירות צבאי יינתן כאמור בהתאם לקריטריונים המובאים בחוק הגיוס והם: פטור מטעמי בריאות, פטור מטעמי נישואים, הריון והורות לנשים, פטור מטעמי הכרה דתית לנשים, פטור מטעמי מצפון, פטור עקב הגירה לחו"ל ופטור אוטומטי. כדי להגיע לאחד מהפטורים בעת הצורך, יש להסתייע בעורך דין לענייני צבא.

עורך דין זה מתמחה בדינים הצבאיים ואף יוכל לייצג ולהופיע בבית הדין הצבאי. הצורך בהסתייעות בעורך דין, בשלב קדם הגיוס, נחוץ, מכיוון שכל מקרה יצריך התמודדות אחרת, הגעה לוועדה אחרת וכדומה. כמו כן, בעקבות מעקבים שמבצע צה"ל, אותו עורך דין לענייני צבא יוכל לכוון התנהגות לאחר הוועדות, בידיעה כי קיימים מעקבים במקרים מסוימים (בעיקר לגבי הצהרות דת).

בעניין השתמטות מצה"ל, הדבר יוכל להוביל עד לכדי עריקות ולכידה על ידי מדור עריקים של צה"ל. על מנת לדעת להתנהל במקרה כזה, חשוב להיצמד להנחיותיו של עורך דין הבקיא בתחום ומכיר את מערכת המשפט הצבאית על בוריה, החל מקדם הגיוס, קבלת פטור מגיוס במידת הצורך ועד לייצוג, במידה של הגשת כתב אישום על עבירות היעדרות משירות, הגוררת עמה מאסר בפועל.