מה המשותף ליצחק הרצוג ולאריה דרעי? מעבר לעובדה ששניהם חברי כנסת ושרים (הראשון שר לשעבר, נכון לכתיבת שורות אלו). המשותף הנוסף ביניהם, הוא ששניהם נחקרו בעבר במשטרה ושניהם בחרו לשמור על זכות השתיקה, דהיינו – להימנע מלהשיב לשאלותיהם של חוקרי המשטרה. מכאן עולות השאלות: מהי "זכות שתיקה", או במילים אחרות – מהי הזכות להימנע מהפללה עצמית ומתי כדאי להשתמש בה ומהי המשמעות שלה, אם בכלל. על כל אלו, נשיב במאמר שלהלן, שאותו חיברנו לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשים והגולשות:
הזכות להימנע מהפללה עצמית:
בהלכה היהודית, קיים כלל אשר גורס כי "אין אדם משים עצמו רשע". כלומר, אדם לא יפליל את עצמו ללא סיבה מיוחדת. אותה גישה, שמקורה עוד בימי קדם, נכונה גם לימינו. כלומר – את ההלכה המתוארת, אפשר לתרגם לכלל המשפטי שקיים כיום בדין הישראלי, שלפיו אדם לא חייב להפליל את עצמו בביצוע עבירה פלילית. מדובר בזכות שהחוק מקנה לכל אדם, שלפיה אדם יכול להימנע מלמסור פרטים מסוימים, אשר כוללים מידע על עבירה פלילית, שבה אותו אדם לקח חלק או ביצע במלואה. במילים אחרות, אדם יכול להימנע מלמסור פרטים לגבי עבירה, שיכולים להעמיד אותו בסיכון של העמדה לדין פלילי.
נקודת המוצא היא, שכל אדם חייב לסייע למשטרה לבצע את עבודתה. עם זאת, האיזון לאותה חובה, בא לידי ביטוי בזכות המוקנית לכל אדם בישראל, להימנע מלמסור פרטים אשר יכולים להפלילו בפלילים. אותה זכות קבועה בחקיקה ראשית, בסעיף 47 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התש"ל–1971. כך קובע הסעיף: "(א) אין אדם חייב למסור ראיה אם יש בה הודיה בעובדה שהיא יסוד מיסודותיה של עבירה שהוא מואשם בה או עשוי להיות מואשם בה. (ב) ביקש אדם להימנע ממסירת ראיה מחמת שהיא עשויה להפלילו כאמור בסעיף קטן (א) ובית המשפט דחה את הבקשה והראיה נמסרה, לא תוגש הראיה נגד אותו אדם במשפט שבו הוא מואשם בשל העבירה שהעובדה המתגלית מן הראיה היא יסוד מיסודותיה, אלא אם הסכים לכך. (ג) נאשם שבחר להעיד במשפטו כעד הסניגוריה, לא יחול עליו סעיף זה לגבי העבירה שהוא מואשם בה באותו משפט". בחלק הבא, נפרט את רכיבי הסעיף.
ניתוח הזכות – להימנע מהפללה עצמית:
כאמור, סעיף 47 לפקודת הראיות, מקבע את הזכות להימנע מהפללה עצמית. הזכות הזו, מתייחסת לכל פרט שיש בו כדי לסכן את מוסר המידע. כמו כן, במסגרת הליך משפטי, בית המשפט רשאי לאפשר לעד, להימנע מלמסור פרטים, אשר יש בהם כדי להפליל אותו בביצוע עבירה פלילית. האפשרות הזו עומדת לכל אדם, למעט נאשם בהליך פלילי, אשר בחר במודע ומרצונו, להעיד בהליך הפלילי בעניינו. כלומר, נאשם בהליך פלילי לא יוכל ליהנות מהזכות להימנע מהפללה עצמית, אם בחר להעיד במשפטו – שלו.
התכלית של הזכות להימנע מהפללה עצמית:
במציאות המודרנית (כמו גם הקדומה), ההנחה היא שאדם לא יסגיר את עצמו מרצונו ולא ימסור פרטים שיכולים לפגוע בו. כמו כן, נקודת המוצא של המשפט הפלילי–המודרני, היא שהמדינה הינה בעלת עוצמה וכוח. הליך פלילי הוא הליך בין "מדינת ישראל הגדולה והחזקה", נגד פלוני, האזרח – אדם מן היישוב. למדינה יש סמכות וכוח לכפות ציות לחוק, להעמיד לדין וכן לחקור עבירות פליליות.
לאזרח אין את הכוח שיש למדינה ולכן – ההנחה היא שהמדינה היא זו שצריכה לאסוף ראיות שיש בהן להוכיח את אשמתו של החשוד. התפיסה העתיקה יותר, הייתה כי הודאה היא "מלכת הראיות", מה שגרר הנחת מוצא שלפיה יש לאתר "הודאה" של נאשם, בכל מחיר. תפיסה זו בוודאי הביאה ועודנה גורמת, לעיתים – לעיוותי דין. לכן, הרציונל העומד מאחורי הזכות להימנע מהפללה עצמית, הוא לאפשר לכל אדם את הזכות להליך הוגן, כאשר המדינה – היא זו אשר צריכה להוכיח את האישומים והנאשם אינו צריך לסייע לה לעשות כן.
זכות השתיקה – חשוב לדעת:
אומנם, לכל אדם יש זכות להימנע מהפללה עצמית, אך חשוב לדעת כי מבחינה חוקית, גם אם הנאשם בוחר לנצל את הזכות לא להעיד ולמסור את גרסתו, יהיה בכך כדי לחזק את הראיות של המדינה. כלומר, לכל אדם יש זכות להימנע מהפללה עצמית, אך לצד זאת – קיימת סנקציה והיא באה בדמות חיזוק לראיות התביעה.
עובדה חשובה ביותר שחייבים לדעת, היא שגירסה טובה , המניחה את הדעת ושאינה מופרכת, כמעט תמיד, תועיל יותר משתיקה. לכן לא תמיד מומלץ לשתוק . לכן כאמור, אם יש לכם הסבר מניח את הדעת לחשדות המוטחים בכם, לרוב יהיה נכון לספק אותה. אך קודם כל תמיד תפנו לייעוץ משפטי לפני שאתם מקבלים החלטה מהסוג הזה.
בסופו של דבר, הזכות להימנע מהפללה עצמית, היא זכות יסוד במשפט הישראלי. אך הלכה לחוד ומציאות לחוד. לכן, במידה שנעצרתם, תמיד הימנעו מלמסור גרסה, עד אשר יצרתם קשר עם עורך דין פלילי בעל ניסיון. זכרו – אם נעצרתם, אתם זכאים לקבל ייעוץ משפטי, אף טלפוני.
