לצערנו, התרגלנו להתייחס לכל אדם שנעצר, בתור אדם שאשם בביצוע עבירה. התרגלנו לכך מסיבה פשוטה מאוד – כיום, המידע מועבר באופן מידי לציבור . התקשורת ממהרת לדווח על כל מקרה, לרוב לשם עשיית רייטינג. לצערנו, הגישה הזו לא אחת פוגעת באחת מהחזקות הבסיסיות ביותר שיש לנו במדינה דמוקרטית – שהיא חזקת החפות. לכן, במאמר שלהלן, נסביר מהי חזקת החפות, מה חשוב לדעת עליה וכן נסקור עוד מספר זכויות בסיסיות שעומדות לכל אדם במסגרת המשפט הפלילי. כל זאת – לידיעתכן\ם ולנוחיותכן\ם, הגולשים והגולשות:
מהי חזקת החפות?
חזקת החפות היא חזקה הגורסת כי אדם לא אשם, כל עוד לא הוכח אחרת. דהיינו, מדובר בחזקה אך בחזקה לא סופית. התכלית של החזקה הזו: במשטר הדמוקרטי והמודרני, יש קודם כל להרשיע אדם בפלילים, באמצעות ראיות ורק לאחר מכן, להורות על ענישתו של אותו אדם. למעשה, חזקת החפות היא אבן הבסיס של כל המשפט הפלילי ולא רק במדינת ישראל, אלא בכל מדינה מודרנית. יותר מכך: חזקת החפות אינה חזקה שקבועה בחוק, אלא חזקה משפטית, שנגזרת מעקרונות היסוד הדמוקרטיים והמשפטיים של מדינת ישראל.
הדרישה לראיות שהן מעבר לכל ספק סביר:
כאמור, חזקת החפות גורסת כי אדם הוא בחזקת זכאי, כל עוד לא הוכחה אשמתו מעבר לכל ספק סביר. במילים אחרות, כדי שאדם יהיה מורשע במסגרת הליך פלילי, יש צורך להוכיח את אשמתו הפלילית, מעבר לכל ספק. כלומר, באמצעות ראיות חזקות מאוד, שלא יותירו ברירה לבית המשפט, אלא לפסוק על אשמת הנאשם. כאשר קיים ספק בעניין ההרשעה, הרי שאז יש לזכות אדם במסגרת הליך פלילי. כך יפים דבריו של בית המשפט העליון, לעניין חזקת החפות והצורך בראיות חזקות לצורך הרשעה בפלילים: "חזקת החפות אמנם עומדת למערער, כמו לכל אדם שלא הורשע בדין, אך אין בחזקה זו ובספק האמור כדי לגרור אחריהם זיכוי, כל עוד לא נקבע כממצא, שלא הוכח שהנאשם ביצע את העבירה או שהוא אינו אשם. ממצא כזה אינו אפשרי נוכח פני הראיות הנסיבתיות שהוכחו במקרה שלפנינו" (ע"פ 559/85 מוזס קיסלר נ' מדינת ישראל, פ"ד מ(3) 101, 103).
האם חזקת החפות היא חזקה מוחלטת?
כאמור, חזקת החפות אינה חזקה מוחלטת. יש להבדיל בין חזקה רגילה לבין חזקה חלוטה. חזקה חלוטה היא חזקה שאי אפשר לסתור והיא קיימת לעולם. מצד שני, חזקה רגילה היא חזקה שניתנת לסתירה. למשל, כאשר אדם לא מזמן עדים מטעמו במסגרת הליך משפטי, החזקה היא שהעדים היו מעידים נגדו. מנגד, אין מדובר בחזקה חלוטה, אלא בחזקה רגילה, משום שאם אותו אדם יוכיח כי העדים חולים או לא חיים בארץ, אזי לא תחול כלפיו החזקה. כך גם באשר לחזקת החפות. אדם שמורשע בפלילים, מסתיימת בכך חזקת החפות.
עד מתי חלה חזקת החפות?
חזקת החפות אינה נצחית – היא חלה כל עוד אדם לא הורשע במסגרת הליך פלילי. במידה ובית המשפט מרשיע אדם בביצוע עבירה פלילית, הרי שאז תמה חזקת החפות.
עקרונות יסוד נוספים במשפט הפלילי:
לצד חזקת החפות, קיימים עוד מספר עקרונות יסוד במסגרת המשפט הפלילי, אשר מהווים עקרונות בסיסיים, כחלק משיטת המשפט הישראלית. הבה נציג סקירה של אותם עקרונות, לשם פריסת יריעה רחבה בנושא:
ענישה לפי חוק: עיקרון יסוד במשפט הפלילי, הוא עיקרון החוקיות. דהיינו, לאדם, לרבות אזרח, מותר לעשות כל דבר, אלא אם הוא נאסר במפורש בחוק הקיים בזמן ובמקום העבירה . במידה והדבר נאסר במפורש, אזי חל איסור לבצע אותו. מה נאסר במפורש בחוק? עבירות פליליות. ללמדנו, שאם מעשה אינו מוגדר בתור אסור, הרי שהוא מותר לכל אדם.
איסור על ענישה למפרע: במשפט הפלילי, חל איסור על ענישה למפרע. כלומר, אם מעשה נעשה היום והוא לא נחשב כעבירה פלילית, הרי שלא ניתן יהיה לחוקק חוק שיקבע כי מי שביצע מעשים מסוימים שבעבר נחשבו כמותרים, יעמוד עתה לדין.
איסור על ענישה לפי תקנות משנה: תקנת משנה היא תקנה ששר יכול להתקין. חוק, הוא חוק שמחוקק על ידי הכנסת, באמצעות שלוש קריאות. עקרון יסוד במשפט הפלילי הוא, שהענישה והאיסור הפלילי יהיו מכוח חוק ראשי של הכנסת ולא באמצעות תקנות משנה.
לסיכום:
חזקת החפות חלה על כל אזרח ואזרח במדינת ישראל. הבסיס של חזקת החפות, הוא להבטיח הליך הוגן במסגרת המשפט הפלילי ולהבטיח כי כל אדם ייהנה מהזכות להיות חף מפשע, עד אשר מוכחת אשמתו מעבר לכל ספק סביר. ככה מלמדים בפקולטה למשפטים. כאמור המציאות בישראל אינה זהה, ללימוד האקדמי למרבה הצער. כבר היה שופט בכיר ומוערך בבית משפט השלום בתל אביב , שהעז לכתוב מה שרבים חושבים ולא מעיזים לכתוב, הוא כתב באומץ רב בהכרעת הדין : " אני מרשיע את הנאשם מחמת הספק".
