בתור עורכי דין פליליים, אנו לא אחת נתקלים באנשים נורמאטיביים, אשר נעצרים אך בשל אחזקה של סכין או אגרופן. לא פעם, אותם עצורים טוענים להגנתם – כי פשוט החזיקו בכלי, לשם הגנה עצמית. לכן, במאמר שלהלן, נסביר מה הדין באשר לעבירות סכין ואגרופן, מה חשוב לדעת על עבירות אלו ומה כדאי לעשות אם נעצרתם בחשד לעבירה זו. את כל זאת נעשה ונכתוב, לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשים והגולשות, כדלקמן:
עבירות של אחזקת סכין ואגרופן – להלכה ולמעשה:
באופן מוזר, עבירות של אחזקת סכין או אגרופן, הן עבירות מאוד נפוצות. לא זו בלבד, אלא שהציבור הרחב לרוב אינו מודע, לסכנה שבהרשעה פלילית ולעצם העובדה שמדובר בעבירות מאוד חמורות. ככלל, שתי העבירות המוזכרות, הן עבירות שקבועות בחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן: "חוק העונשין"), המהווה את הקודקס הפלילי המלא במשפט הישראלי.
אחזקת סכין – חוק העונשין קובע כי סכין היא כלי חד, שיש בו כדי לבצע חיתוך בגופו או על גופו של אדם. בניגוד לסברה רווחת, גם אולר (שמוחזק כדרך קבע ברכבם של אנשים רבים) מוגדר בחוק העונשין, בתור סכין מתקפלת, אשר הלהב שלה לא יעלה לרוב על 10 סנטימטרים וכן ניתן לקפל או להפוך אותו. חוק העונשין קובע כי חל איסור על אחזקה של סכין, אלא אם האחזקה נעשית למטרה כשרה. כך שהנטל הראייתי להוכיח את החריג לעבירה, מוטל על הנאשם ולא על המדינה.
אגרופן – אגרופן מוגדר בחוק העונשין, בתור כלי ממתכת, אשר אפשר "להלביש" על כף יד של אדם. אגרופן משמש בתור כלי אשר יכול לחזק ולהעצים, פגיעה גופנית באדם. אין ספק שאגרוף רגיל הוא בוודאי כואב, אך אגרוף שנעשה עם אגרופן, יהיה כואב עוד יותר ופוטנציאל הנזק שלו לגוף האדם, גבוה מאוד.
סעיף העבירה בחוק העונשין:
העבירה של אחזקת אגרופן או סכין, קבועה בסעיף 186 לחוק העונשין. לשון הסעיף תובא להלן, לשם השלמת התמונה – "(א) המחזיק אגרופן או סכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו ולא הוכיח כי החזיקם למטרה כשרה, דינו – מאסר חמש שנים. (ב) לענין סעיף זה, חזקה היא כי החזקת אולר הנה למטרה כשרה. החזקה לפי סעיף קטן זה לא תחול על החזקת אולר במוסדות חינוך או במקומות אחרים, הכל כמפורט בתוספת השנייה, או בסמוך אליהם".
יסודות העבירה הפלילית של אחזקת סכין או אגרופן:
בכל משפט פלילי, המדינה צריכה להוכיח את התקיימותם של יסודות העבירה הפלילית. כך גם במקרה של משפט פלילי, בגין עבירה של אחזקת סכין או אגרופן. במקביל, כל עבירה פלילית נושאת בחובה יסוד עובדתי – שהוא בעצם היסוד הפיזי וכן יסוד נפשי, שהוא היסוד הרגשי, מחשבתי. בעבירה לפי סעיף 186 לחוק העונשין, על המדינה קודם כל להוכיח יסוד עובדתי של אחזקה.
אדם אשר מחזיק בחזקתו או על גופו, סכין או אגרופן, מקיים לכאורה את היסוד העובדתי של העבירה. מנגד, אם האדם יוכיח כי מציאת הסכין נעשתה שלא בחזקתו, הרי שהיסוד העובדתי לא מתקיים. כמו כן, על המדינה להוכיח כי הסכין או האגרופן, לא נתפסו בבית החשוד או בחצרו. כלומר, סכין שנתפסת בחצר של החשוד, לא מקיימת את היסוד העובדתי של העבירה. מנגד, סכין שנתפסת על גוף האדם, בקרבת מקום בילוי, כן מקיימת את היסוד העובדתי של העבירה.
באשר ליסוד הנפשי, על המדינה להוכיח מודעות של החשוד, לעצם אחזקת הסכין. במקביל, הנטל ההפוך מוטל על החשוד, להראות כי האחזקה נעשתה למטרה כשירה. אדם שמחזיק סכין באוטו שלו ומסביר כי הסכין מונחת בארגז כלים והוא עובד בשיפוצים, יוכיח ברמת סבירות גבוהה, שהאחזקה למטרה כשרה. גם אם הוא יוכיח למשל שבדיוק רכש אותה. מנגד, אדם שמחזיק אגרופן בתוך מועדון ריקודים, כנראה שלא יצליח להוכיח בקלות, שהאחזקה היא למטרה כשרה. אגב, כאשר מדובר באולר, אזי על המדינה להוכיח, כי האחזקה נעשית למטרה לא כשירה וזאת להבדיל מסכין.
חשוב להעיר כי העבירה של אחזקת סכין או אגרופן, היא עבירה מאוד חמורה אשר העונש בגינה עומד על 5 שנות מאסר.
נעצרתי בחשד לאחזקת סכין או אגרופן – מה לעשות?
במקרה שבו נעצרתם בחשד לאחזקה של אגרופן או סכין, כדאי לפנות בהקדם לעורך דין פלילי בעל ניסיון. בכלל זה, נציע לכם שלא למסור גרסה בחקירה הפלילית, עד לקבלת ייעוץ משפטי, שלו אתם זכאים לפי דין.
