ליווי בחקירה פלילית

חשיבות ההליך להגנת הנחקר:

התנהגות הנחקר בחקירה משטרתית הינה חשובה מאין כמותה ולפעמים על פיה יקום או יפול דבר. גירסת החשוד והתייחסותו לחשדות בשלב הזה, היא בעלת משקל מכריע. בדרך כלל, כל דבר שיאמר הנחקר אחר כך במהלך משפטו, יהיה בטל בשישים לדברים שיאמר בשלב החקירה הראשונית. הודאה בעובדות מסויימות יכולה מחד להביא לסגירת התיק כבר בשלב הזה, או לזיכוי בשלב מאוחר יותר ומאידך, הודאה בעובדות אחרות יכולות להביא להנמכת הסיכוי לזיכויו לסיכוי השואף לאפס. ראה לדוגמא תיק רומן זדורוב בפרשת תאיר ראדה, שאז חשב החשוד לתומו, שאם יודה בחקירתו במשטרה, יעזבו אותו החוקרים לנפשו, ואת חפותו הוא כבר יוכיח אחר כך במשפט. אלא שמרגע שזדורוב הודה בעובדות מסויימות, הוא גזר על עצמו מאסר עולם מאחורי סורג ובריח. מאידך בתיקים רבים גירסת החשוד יכולה לספק הסברים סבירים, באופן הסותר את התזה של החוקרים, דברים שאם יאמר אחר כך לא ישמעו אמינים ולא יעמדו לזכותו.

הגירסה הגאונית:

כפי שהוסבר, שלב הגירסה הראשונית הינו שלב מכריע ביותר. הדברים שיאמרו בשלב הזה מסוגלים לעקור את החשדות מן השורש ובמובן זה, גירסה טובה עדיפה בהרבה מהשימוש בזכות השתיקה (ראה בהרחבה זכות השתיקה ומשמעותה). כלל ברזל הוא שכאשר מדובר בראיות נסיבתיות (ראה בהרחבה על ראיות נסיבתיות) שאינן ראיות "חותכות", אזי בית המשפט יעדיף לקבל את ההסבר של הנאשם אם הוא הגיוני ומניח את הדעת, גם כאשר הסיכוי ההסתברותי הוא נמוך וקשה להאמין לגרסה, עדיין על פי ההלכה המשפטית יש להעדיף את הסבר הנאשם (הזוי ככל שיהיה) על פני התזה של המשטרה שאינה וודאית.  לדוגמה קראו החלטה של בית המשפט העליון אשר שחרר אדם שנתפס "על חם", בתוך שדה  כשהוא משקה 300 שתילי קנביס במשקל 200 ק"ג. נעצר עד תום ההליכים בבית משפט מחוזי ושוחרר בערר בבית המשפט העליון, עקב גרסתו ההזויה אך המסתברת על הדעת (החלטה 6424-14).

הסכנה הכרוכה במסירת גירסה:

חקירה פלילית נפתחת על פי הנחיות וכללים המחייבים את משטרת לחקור כל תלונה ו/או פרסום ואו מידע מודיעיני לפיו התקיימה עבירה פלילית שיש בה עניין לציבור.

כאשר אדם זומן לחקירה משטרתית, לרוב החוקרים כבר אספו פיסות מידע או ראיות מסוימות המבססות את החשד בחלקו. לפעמים אין בידם דבר וחצי דבר, מלבד ידיעה מודיעינית שמשקלה המשפטי (למעט במקרים חריגים) הוא אפס.

לפיכך הדברים שיאמרו על ידי הנחקר יכולים להוות חידוש עבור החוקרים או אימות עובדה שכבר נמצאת בידם. בטכניקות חקירה ערמומיות ומיומנות, ישמרו החוקרים

על הקלפים שבידם "קרוב לחזה", כלומר יעשו הכל על מנת להסתיר את אשר הם כבר יודעים, על מנת שהנחקר לא ידע "לתת הסבר" לראיה שבידם.

מכל מקום בהחלט קיימת האפשרות שיש בידי החוקרים ראיה טובה, בין בדמות אמרת עד, בין ראיה פורנזית או חפצית כלשהי. במצב כזה, כל גירסה של החשוד  אשר תסתור חזיתית את תוכן הראייה, תסבך את החשוד בנקודה מהותית ולעיתים מבחינה משפטית, עדיף יהיה לנחקר לשמור על זכות השתיקה (ראה בהרחבה זכות השתיקה ומשמעותה)

זומנת לחקירה פלילית ? חמישה כללי ברזל לחשוד הנחקר:

כלל מספר 1 – אזניים קשובות ופה סגור עד להוועצות עם עו"ד פלילי מנוסה

בכל מקרה ומקרה משתנים הנתונים ולכן חובה תמיד להתייעץ עם עורך דין פלילי לפני מסירת גירסה. גם אם אתה חושב שאתה מיומן או מנוסה, גדולים וחכמים ממך כבר למדו, שלא לדבר מילה אחת, אות אחת, לפני ייעוץ עם עורך דין פלילי. חובה על החוקר לומר לך מה זכויותך, ולאפשר ייעוץ בטרם חקירה. אך בין אם החוקר מודיע לך את זכויותיך ובין אם לא, סרב להיחקר , אל תסכים בשום אופן להתחיל חקירה לפני הייעוץ, אלא אך ורק לאחריו כפי שמתיר החוק לכל נחקר. גם לא שיחות חולין. אף מילה פשוטו כמשמעו. ושים לב: גם אם אתה יודע שלא עשית דבר ושאתה חף מפשע לגמרי, עליך להיוועץ עם עורך דין בטרם החקירה.

כלל מספר 2 – וודא שהחיפוש חוקי כלומר שיש צו חיפוש

ללא צו חיפוש יש לסרב לחפש. באם יש צו חיפוש בתוקף, יש לוודא שיהיו עדים לחיפוש, עדים ערניים שיעקבו אחר הפעולות שעושים המחפשים.

כלל מספר 3 – מהי התחילה החקירה?

דע שברגע המפגש הראשון שלך עם שוטר כלשהו, החקירה כבר החלה. כל מילה שתאמר מרגע זה, מהווה גירסה לכל דבר ועניין. בין בשלב ההזדהות, או במהלך החיפוש או בנסיעה לתחנת המשטרה, כל מילה שתאמר לשוטר או לכל אדם אחר, תתועד ותרשם ותחשב לגירסת החשוד. לכן מבחינה משפטית, בפרט כאשר חשוד יודע שיש בסיס לחשד,  עדיף לשתוק לחלוטין כבר מרגע המפגש הראשון ולא לדבר מילה אחת מלבד להזדהות, עד לרגע המפגש עם הסנגור. ותזכור היטב: הכל מתועד ומוקלט ומצולם תמיד, בניידת, מחוץ לחדרי החקירות ובתא המעצר.

כלל מספר 4 – היזהר מתרגילי חקירה

מלבד העובדה שהכל מוקלט תמיד, לפעמים חוקרים יוציאו את הנחקר מחוץ לחדר החקירות ויאמרו לו, בוא נדבר בינינו "שלא לפרוטוקול". אין דבר כזה שלא לפרוטוקול . הכל כאמור מתועד תמיד. תרגיל חקירה אחר הינו "הפגשה מקרית" עם חשודים אחרים ו\או הכנסת מדובב לתא. דע לך שאין לך אף חבר בשלב הזה. לא בתא המעצר ולא מחוצה לו. כמו-כן כאשר חוקר אומר לך שיש לו אמרה של עד שמפלילה אותך או תביעת אצבע שלך או איכון טלפון או כל דבר אחר נגדך, זה ברוב המקרים שקר במלוא מובן המילה. לחוקר מותר לשקר לך בכל הדוגמאות שנתתי. אל תשנה את הגירסה שלך בהרכח, בהתאם למידע שהחוקר יטיח בפניך.

כלל מספר 5 – מסירת גירסה או שמירה על זכות השתיקה

קודם כל יש להבין במה בדיוק מחשידים אותך. לא באמירה כללית אלא לנסות להבין בדיוק מה החשד, מתי, למה, כמה ,איפה? מרגע שהובן החשד, אם אדם שיודע שאין לו שום מעורבות בחשד, מטבע הדברים ימסור גירסה.

כמובן שהנחקר לא חייב לדבר או לספר על שום אדם אחר, אלא לענות אך ורק על עובדות או שאלות הקשורות אליו במישרין. במקרה ואדם מוסר גירסה, יש לקרוא היטב את הדברים שאמר ושנרשמו בדפי החקירה –  לפני שהוא חותם על המסמך, ולוודא שלא הובנו ולא נרשמו דברים שונים ממה שאמר הנחקר.

באשר לשפת החקירה, לכל אדם יש זכות להיחקר בשפת האם שלו, בפרט אם אינו מבין עברית על בוריה. לכן יש לעמוד על הזכות להיחקר בשפה שמדבר. אם לא מאפשרים לו ואין מתורגמן, עליו לציין בפרוטוקול שביקש מתורגמן ולא קיבל.

זכות השתיקה: זכות השתיקה אמנם מאפשרת לנחקר למלא את פיו מים אך יש לה מחיר. שתיקת חשוד מהווה חיזוק (תמיכה משפטית) לחשדות נגדו. השתיקה לפעמים יכולה להשלים את החסר מבחינת התביעה ולגבש את החשד לכדי אישום. מאידך ברור שיש מקרים שבהם חשוב ונכון מאוד, לנצל זכות השתיקה ולהינצל מאמירת דברים שיסבכו אותך. בהרבה מקרים שתיקה היא הכלי לתקיעת החקירה ולסיומה ללא כתב אישום. לכן אסור בשום אופן לבחור בדרך זו, מבלי להיוועץ עם עורך דין פלילי לפני כן.

ראיות נסיבתיות:

ראיות נסיבתיות הן ראיות "לא חותכות", שבהן נדרש תהליך היסק כדי להגיע למסקנה עובדתית, בניגוד לראייה מכרעת התומכת באופן ישיר באמיתות הטענה העובדתית, ללא צורך בראיות נוספות, או  בתהליך היסק. למשל (מקרה אמיתי שיוצג על ידי עו"ד רועי אטיאס): אדם ניצפה על ידי מארב משטרתי, מגיע בהליכה לאיזור המארב, ומבלי שהבחין במארב, נצפה פותח ברז, שמנו יוצאים נוזלים שמשקים ומדשנים עשרות ערוגות, בשדה גידול של סמים. האם בהרכח האדם הזה קשור לשדה או לסמים?  נגד אותו אדם הוגש כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים בגין גידול סמים בכמות אדירה.

לכן במקרה שכזה, בהנחה שזו (המארב) הינה הראייה הנסיבית היחידה כנגדו, מאוד תלוי וחשוב מה הגירסה שימסור החשוד בחקירתו. שתיקה מצידו תהווה חיזוק לראיה הנסיבית ותוכל להוביל להרשעה וזו בחירה גרועה ביותר. מאידך הסבר אמיתי כלשהו (גם אם נשמע מופרך ולא הגיוני) לעצם נוכחותו במקום ולסיבה שבעטייה ניגש לברז ופתח אותו, תאלץ את בית המשפט לקבל את גירסתו אם היא מתקבלת על הדעת ולהוביל לשחרור חשוד או לזיכוי נאשם.