צבא הגנה לישראל רואה בחומרה רבה, שימוש בסמים ו/או מעבר על אחת מעבירות הסמים המצוינות בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים המסוכנים"). ניתן לומר, כי העבירה נתפסת על ידי הגוף הצבאי, בחומרה רבה יותר מאשר משטרת ישראל. ניתן ללמוד זאת מהענישה הצבאית המחמירה, שהיא בעלת השלכות הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך, בהשוואה לפן אזרחי, שבו חומרת העבירה, תיקבע בהתאם למדרג שימוש, סוג הסם וכדומה.
עוד לפני שנדון בפסק הדין מושא המאמר, נבקש להעיר, כי החוק המקנה סמכות ענישה ייחודית למערכת המשפט הצבאית, הוא חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 (להלן: "חוק שיפוט צבאי"). במאמר שלפניכם/ן, נציג את ערעורה של חיילת, שלה מייחסים שימוש בסם מסוכן והחזקתו.
עובדות המקרה:
הליך שנוהל בבית הדין הצבאי לערעורים, עלב"ש 10/18 סמל ע' א' נ' התובע הראשי הצבאי, עסק בערעור בעניינה של חיילת, אשר הואשמה בעבירות שימוש בסם והחזקתו. בבית דין קמא, הועלה כי החיילת השתמשה בסם מסוג קנאביס בארבעה הזדמנויות שונות, בנסיבות אזרחית (כלומר, מחוץ למסגרת צבאית) וכן החזיקה את הסם בביתה וברכבה.
ראשית, המערערת נעצרה לצורך חקירה. גובש עבורה הסדר הקפאה, אשר בין היתר מורה על מניעה של ביצוע עבירות פליליות או משמעתיות שדומות לאלו שיוחסו לה. בנוסף, נקבע כי עליה לבצע דגימות שתן מעת לעת. באחת מבדיקות השתן שבוצעו למערערת, נמצאו תוצרי סם מסוג קוקאין.
המערערת סיימה שירות סדיר, 4 חודשים לפני הבדיקה, אך בשל היותה עדיין בהסדר הקפאה, ביקשה ההגנה לעיין בחומר החקירה, בהתאם למצב המובא לפנינו, שהוא תקופת ההסדר שחלה לאחר סיום שירות. טענות ההגנה בערעור, נגעו ראשית בטענה מקדמית של הגנה מן הצדק, לפיה: "הפקעת ההסדר בצורה אוטומטית, כאשר התביעה לא מפעילה את שיקול הדעת הנתון לה, במסגרת ההנחיה האמורה ובכל מקרה, ההנחיה כלל אינה מתייחסת לאפשרות טיפול חלופי, שאינה הפקעה מידית של ההסדר ואינה סבירה".
לדבריה של ההגנה, משום שדגימת השתן שניטלה מהמערערת, שבה מצאו שרידי סם קוקאין, נמצאה בחודש העשירי מתוך 12 חודשי ההסדר – אזי צעד של ביטול ההסדר כולו, אינו מידתי. ההגנה ביקשה לקבל נתונים אודות כלל הסדרי ההקפאה וההסדרים המותנים, שאותם ביצעה התביעה הצבאית, על מנת לבסס את טענתה ולהוכיח את הבאים: "ההגנה סבורה, כי המידע המבוקש יסייע בידיה להראות, כי אין התביעה מפעילה שיקול דעת פרטני ביחס לתקופת ההתחייבות בהסדרים, אלא מתעקשת על קיום ההסדר באופן דווקני, הגם שההנחיה מותירה בידיה שיקול דעת בנושא". תשובות התביעה בעניין זה הסתמכו על החלטתו של בית הדין קמא, ללא צורך בהתערבות בהחלטתו. כמו כן, המידע המבוקש על ידי ההגנה אינו רלוונטי לבירור אשמה בעניינה, אלא היא רוצה לבחון את הפרתו בדיעבד.
נימוקיו של בית הדין הצבאי
ראשית, בחן בית הדין הצבאי את מחויבות התביעה להעמיד לרשות הנאשם את חומר החקירה, במטרה להבטיח את זכותו למשפט הוגן, אם כי אין מדובר בגישה חסרת גבולות ולכן יש להכליל בחומרי חקירה רק חומרים רלוונטיים לעניין הנאשם.
בנוסף, בית הדין הצבאי חיזק את אמרותיו, בעזרת השוואה בין הערוץ הפלילי לחוק חופש המידע. בסופו של דבר נקבע, כי בקשותיה של ההגנה, אינן בעלות קשר ישיר לניהול עניינה של המערערת, וכי אלו, "רחוקות מרחק רב מהיריעה ואין בהם כדי לקדם את טענות ההגנה". משום כך, נדחה ערעורה של ההגנה.
סיכום:
לעבירות סמים בצבא ישנן השלכות רבות ומגוונות. במקרה זה, הובא הסדר אשר השפיע על המערערת גם בתום שירותה הצבאי. החל משלב החקירה על ידי משטרת צבאית חוקרת, בעניין מעבר על עבירה, ובפרט עבירת סמים, מומלץ להיוועץ בעורך דין לענייני צבא, אשר יוכל לכוון את הפונה, החל משלב החקירה ועד לייצוג, במידה ויוגש כתב אישום. אי לכל אלה, רצוי להיוועץ בעורך דין צבאי החל מהשלב הראשוני. עו"ד יוכל להביא לאי הגשת כתב אישום במקרים מסוימים, או הפחתת סעיפי אישום, אשר יכולות להשפיע דרמטית על הענישה, אם בכלל, בתיק.
