תביעה אזרחית על תקיפה

לא פעם המשפט הפלילי והמשפט האזרחי משיקים אחד לשני. לעיתים אדם שהורשע במשפט פלילי, נתבע גם במשפט אזרחי, על בסיס ההכרעה המחייבת במשפט הפלילי. אחד המקרים שבהם המשפט הפלילי הינו משמעותי מאוד להליך האזרחי, הוא במקרים של תקיפה. לא פעם אדם מורשע בתקיפה בהליך פלילי, ולאחר מכן המותקף מגיש נגדו תביעה אזרחית–נזיקית. במאמר זה, נסביר מהי עבירת תקיפה, כיצד אפשר להגיש תביעה אזרחית בגין תקיפה, מה המשמעות של פסק דין פלילי על הליך אזרחי ועוד.

כל זאת, נעשה לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשות והגולשים, רק נבקש להעיר כי מאמר זה הוא מאמר כללי בלבד, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

עבירות תקיפה:

עבירות התקיפה מפורטות בחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן: "חוק העונשין"). ישנן עבירות תקיפה קלות, כגון – תקיפה סתם, וישנן עבירות תקיפה חמורות, כגון – תקיפה בנסיבות מחמירות, או תקיפת בת זוג או חסר ישע. העונשים לעבירות תקיפה נעים בין תקופות מאסר קלות של שנתיים, ועד חמש שנים ויותר, במקרים חריגים. עבירות תקיפה, נעות כאמור בין מקרים קלים, שבהם אדם שופך מים על אדם אחר, או יורק על אדם אחר, ועד למקרים חמורים, כגון תקיפה בנשק קר, תקיפה באגרופן, או תקיפה קשה שמסבה נזק גופני קשה למותקף.

כתב אישום בגין עבירת תקיפה:

לא פעם, כאשר יש ראיות משמעותיות, מוגשים כתבי אישום נגד מי שביצע עבירת תקיפה. כתב אישום, הוא בעצם סיטואציה שבה מוגש כתב אישום פלילי נגד חשוד בעבירה. ברגע שמוגש כתב אישום, אדם הופך להיות נאשם בביצוע עבירה, ולא חשוד בלבד.

כאשר מוגש כתב אישום פלילי, הרי שאז עומדת לנאשם אפשרות להודות בביצוע עבירה, או לכפור בביצוע עבירה פלילית. במידה והנאשם מבקש לנהל הליך פלילי ולכפור באישומים נגדו, הרי שאז ינוהל הליך פלילי ובסופו ייקבע על ידי בית המשפט, האם יורשע הנאשם בביצוע עבירה או יזוכה מביצוע עבירה. לאחר שאדם מורשע בביצוע עבירה, יתקיים דיון טיעונים לעונש. במקרה כזה, כל צד – המדינה והנאשם, יבקש להוכיח מה העונש הראוי. הנאשם יטען כי יש להטיל עונש מקל, ומנגד, המדינה תטען לעונש מחמיר יותר, באופן טבעי.

עילת תביעה אזרחית בגין עבירת תקיפה:

בהליך אזרחי–נזיקי, הצדדים הם לא מדינת ישראל מול נאשם, אלא פרט מול פרט אחר, וזאת למרות שהמדינה יכולה כמובן להגיש תביעות נזיקיות נגד אזרחים (למשל – כאשר אדם גונב ציוד מגוף ממשלתי וכו'). כאשר אדם מותקף על ידי אדם אחר, הוא רשאי להגיש תביעה אזרחית–נזיקית נגדו. העוולות בתחום האזרחי, מפורטות בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"). פקודת הנזיקין כוללת עוולה של תקיפה, עוולה של רשלנות, עוולה של הפרת חובה חקוקה, עוולה של מטרד, עוולה של מרמה ועוד.

העוולה הפופולרית ביותר, במקרים של תקיפה, היא כמובן עוולת התקיפה, וכן עוולה של הפרת חובה חקוקה. אגב, תקיפה מוגדרת בסעיף 24 לפקודת הנזיקין, כדלקמן: "(א) תקיפה היא שימוש בכוח מכל סוג שהוא, ובמתכוון, נגד גופו של אדם על ידי הכאה, נגיעה, הזזה או בכל דרך אחרת, בין במישרין ובין בעקיפין, שלא בהסכמת האדם או בהסכמתו שהושגה בתרמית, וכן ניסיון או איום, על ידי מעשה או על ידי תנועה, להשתמש בכוח כאמור נגד גופו של אדם, כשהמנסה או המאיים גורם שהאדם יניח, מטעמים סבירים, שאכן יש לו אותה שעה הכוונה והיכולת לבצע את זממו. (ב) "שימוש בכוח", לעניין סעיף זה – לרבות שימוש בחום, באור, בחשמל, בגז, בריח או בכל דבר או חומר אחר, אם השתמשו בהם במידה שיש בה להזיק". מכאן אנו למדים כי עוולת התקיפה היא העיקרית והמשמעותית במקרה של תביעה אזרחית בגין תקיפה.

אגב, כאשר מוגשת תביעה נזיקית–אזרחית בגין תקיפה, מגיש התביעה צריך להוכיח את תביעתו, אך לא רק: הוא צריך להוכיח את קיומה של עוולת תקיפה, אך הוא גם צריך להוכיח נזק. נזק יכול להיות נזק קל, של כאב וסבל, אך הוא גם יכול להיות נזק משמעותי, במקרים שבהם התקיפה מסבה לנכות פיזית ואובדן שכר בעבר ובעתיד. בנוסף, תביעה נזיקית יכולה לכלול רכיב של החזר הוצאות רפואיות, בין אם לעבר ובין אם לעתיד.

תמיד כדאי להתייעץ עם עורך דין נזיקין בעל ניסיון, במקרים שבהם מבקשים להגיש תביעה אזרחית בגין תקיפה.

משמעותו של פסק דין פלילי – בהליך אזרחי:

חשוב לציין כי פסק דין פלילי, שקובע כי אדם מורשע בביצוע תקיפה, גם מחייב בהליך אזרחי. כלומר, בית המשפט יסתמך, עובדתית, על פסק הדין הפלילי. החריג הוא במקרים נדירים שבהם אדם מבקש להביא ראיות לסתור את פסק הדין, אך זו אופציה מאוד קיצונית ומאוד לא סבירה, וגם אז יש לעשות זאת ברשות בית המשפט.