מעמדם של עריקים

במדינתנו, ישנה חובה חקוקה לגיוס של כל מי שמוגדר אזרח ישראלי או תושב ישראלי, והוא בן 18, זאת בהתאם לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 (להלן: "חוק השירות"). אדם אשר עומד בהגדרת הגיוס, ייחשב כמועד לשירות ויהיה עליו להתייצב היכן שינחו אותו, במטרה "להתחייל". אי התייצבות להליך החיול, או אי התייצבות במהלך השירות, ייחשבו לעבירה על חוקי צה"ל, אשר באים לידי ביטוי בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1962 (להלן: "חוק השיפוט הצבאי"), בעבירת היעדרות משירות. במאמר זה נסקור: מהי מערכת המשפט הצבאית, מהי עבירת היעדרות משירות (שבה נכללת עבירת העריקות) ומהו מתחם הענישה, בגין מעבר על עבירה זו.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ משפטי על ידי עורך דין צבאי.

מערכת המשפט הצבאית:

מערכת המשפט הצבאית הינה מערכת ייחודית, התואמת את ערכיה של המערכת המשפטית האזרחית הכללית, אם כי כפופה למערכת הצבאית ההיררכית המותאמת לה, בעבירות התואמות את הגוף הצבאי, וענישה בהתאם לחומרה המתבקשת. חוק השיפוט הצבאי, כאמור, הוא המסדיר את סמכות המערכת הצבאית הנ"ל, וקובע כי החוק יחול על כל מי שמנוי בסעיף 6 לחוק השיפוט הצבאי, כדלקמן: חייל בשירות צבאי (סדיר או מילואים), חייל שעבר עבירה, גם אם ישתחרר (בהתאם לסייגים), מי שנמסר לו נשק מטעם הצבא, וכן גם מי שנתון במשמורת הצבא – אסירים ועובדים בשירות הצבא, שבויי מלחמה, מתנדבי מילואים ואנשי מילואים שאינם בשירות (בהתאם לסייגים בסעיף 11 לחוק שיפוט צבאי).

מערכת המשפט הצבאית מחולקת לשני חלקים עיקריים: הדין המשמעתי – והוא טיפול פנים יחידתי על ידי מפקדיו של החייל, והדין הפלילי – בדומה לדין הפלילי הכללי, שם, כנגד חייל יוגש כתב אישום והוא יישפט בבית הדין הצבאי. הדין המשמעתי יחול בעבירות הנחשבות קלות משקל, במטרה לקיים את ההיררכיה במסגרת היחידה. עבירות כבדות משקל יועברו לדין הפלילי, הכולל – תלונה מטעם המשטרה הצבאית החוקרת. אם אלו יבססו ראיות, יועבר התיק לפרקליטות הצבאית, שם ייקבע האם להגיש כתב אישום או לא. במידה ויוגש כתב אישום, ינוהל ההליך בבית הדין הצבאי.

עבירת היעדרות משירות:

עבירת היעדרות משירות קבועה בסעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי. בעבירה זו קיים מדרג לפי חומרת העבירה, המוגדר לפי זמן ההיעדרות של החייל. בראש חומרת העבירה עומדת העריקות, כאשר בתחילה ישנה נפקדות לטווח קצר ונפקדות לטווח ארוך. נפקדות קצרה תוגדר כעד 24 שעות ותטופל על ידי היחידה, אם בכלל. נפקדות תבוא לידי ביטוי במניין ימים שנע בין יום ועד 21 ימים, ואז הטיפול אומנם ייעשה במסגרת היחידה, אך יוכל בהחלט להוביל למאסר. זאת ועוד, עבירת העריקות תוגדר במניין ימים שנע מהיום ה-22 ועד בכלל. כמו כן, לרוב, עריקות מעל 60 יום תוביל להגשת כתב אישום. חשוב לציין שבעריקות הטיפול יעבור ליחידת העריקים של המשטרה הצבאית, אשר תפקידה ללכוד את העריקים ולהביאם לענישה.

מתחם הענישה:

כאשר אנו עוסקים בעבירת עריקות המובאת בפני בית הדין הצבאי, אזי מתחם הענישה משתנה בהתאם לנסיבות העבירה ולנסיבותיו האישיות של החייל. החוק עצמו מגדיר מתחם ענישה משתנה תלוי נסיבות. לדוגמא: סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, מגדיר 10 שנות מאסר למי שערק במסגרת פעילות צבאית, לעומת מי שערק בפעילות רגילה ולא הוכחה כוונתו שלא לחזור, ואז העונש יעמוד על 3 שנות מאסר. כמו כן, הצבא מכיר בסיבות עיקריות שבגינן חיילים מחליטים לערוק, ומתחשב בנסיבותיו של כל חייל. אלו הן הסיבות העיקריות המוכרות: אי גיוס לאור אי קבלת פטור משירות, חוסר השתלבות והתאמה במערכת הצבאית, משבר רגשי במהלך השירות, בעיה כלכלית קשה וסיוע למשפחה ועוד.

סיכום:

עבירת היעדרות משירות הינה עבירה ייחודית למערכת השפיטה הצבאית, המצריכה בקיאות והכרה. אי לכך, בעיסוק בעניינים הללו, יש להתלוות לעורך דין לענייני צבא. כאמור, ענישה בגין עבירות העריקות תהיה מושפעת מנסיבות העניין. עורך דין הבקיא בנושא, יוכל להמליץ לבא מולו, כיצד להבהיר את עניינו בצורה המטיבה עמו, החל משלב החקירה המנוהל על ידי המשטרה הצבאית החוקרת וכן בהמשך בניהול המשפט. כמו כן, כאשר מדובר בחייל שנעדר משירות בתחילת הדרך, עורך הדין יוכל להמליץ על חזרה בתקופה שלא תוביל להגשת כתב אישום וזאת בהתאם למדרג עבירות היעדרות משירות. נוסיף כי במצבים של אי גיוס, חשוב להסתייע עורך דין לענייני צבא, הבקיא באופן ספציפי בתחום.