בימים אלו, התקשורת גועשת ורועשת בשל פרשיות שונות של עובדי ציבור, אשר נחשדים בעבירה פלילית המתקראת "עבירת השוחד", שהעיקרי שבהם, הוא מר בנימין נתניהו ראש הממשלה.

לשון אחרת, מבחינה משפטית, נשאלת השאלה האם הצעה לתגמול מסוים שמופנית מפלוני לאלמוני, בתמורה לדבר מה מסוים, מגבשת בהכרח את עבירת השוחד? ובכלל זה, האם עבירת השוחד, היא עבירה שמצריכה גיבוש סופי, או שמא דיי בעצם ההצעה, כדי לגלם את עבירת השוחד?

אלו הן שאלות משפטיות מאוד מורכבות, אך בשל חשיבות הדברים, ובמיוחד בימים אלו, מצאנו לנכון לחבר את המאמר שלהלן, אשר במסגרתו נסקור את הסוגיות.

עבירת השוחד – להלכה ולמעשה:

סימן ה' לפרק ט' בחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") הוא הפרק הרלוונטי אשר עוסק אפוא בעבירות שוחד. עבירת השוחד, מחולקת למעשה לשתי עבירות נפרדות, אשר שזורות אחת בשנייה. העבירה הראשונה, והמוכרת יותר, היא עבירה של קבלת שוחד, כאשר מקבל השוחד הוא אפוא עובד ציבור. עבירה זו, קבועה בסעיף 290 לחוק העונשין. העבירה השנייה, היא עבירה של מתן שוחד והיא קבועה בסעיף 291 לחוק העונשין. העונש בגין עבירות אלו, עומד אפוא על 10 שנים (מקסימום) לנבחר ציבור (או למועמד) המקבל שוחד. מנגד, העונש עומד על 7 שנות מאסר, במסגרת עבירה של מתן שוחד (סעיף 291 המוזכר לעיל).

הדרכים שבהן ניתן ליתן שוחד:

עבירות השוחד, שציינו בחלק הקודם, הן הבסיס העקרוני והמשפטי להעמדה לדין, אך חוק העונשין, מתווה ומגדיר גם את הדרכים שבהן אדם יכול לקבל שוחד. הדין בנושא, קבוע בסעיף 293 שכותרתו היא "דרכי שוחד". הדין הוא, בהתאם לסעיף המוזכר, כי שוחד יכול לבוא לידי ביטוי במתן כספים, אם היה בתמורה לעשייה של מעשה או אי עשייה של מעשה, או באמצעות השפעה על אדם אחר. לדוגמא – פלוני יכול לשחד אדם כך שלא יבצע מעשה שהוא אמור לעשות, או לחלופין, לבצע מעשה שלא בהכרח עולה בקנה אחד עם הרצוי לטובת ציבור מסוים, וכמובן שהדוגמאות הן עוד רבות.

יסודותיה של עבירת השוחד:

על מנת לבסס את יסודותיה של עבירת השוחד, יש להוכיח שלושה רכיבים שונים, לאמור: ראשית, יש להוכיח כי האדם אשר עתיד לקבל את השוחד, הוא עובד ציבור. לדוגמא – עובד מדינה, שר, איש עירייה, ראש עיר, ועוד. שנית, יש להוכיח כי התקבלה בפועל, טובת הנאה מסוימת, מטעמו של נותן השוחד, למקבל השוחד. שלישית, יש להוכיח כי טובת ההנאה, ניתנת בתמורה מסוימת, לפעולה אשר קשורה אפוא בתפקידו או במעשיו או בשליטתו של מקבל השוחד.

עוד נקודה נוספת שחשוב להעיר, בכל הנוגע לגיבושה של עבירת השוחד, היא שמקבל השוחד, צריך להיות מודע לכך שטובת ההנאה אשר הוא מקבל, ניתנת לשם קבלת הנאה מסוימת מצדו. אך יבואר, כי גם אדם שמקבל שוחד, ולמעשה "עוצם עיניים", דינו כמקבל שוחד, ודיי בכך כדי לגבש את עבירת השוחד. לשון אחרת – מודעות לא חייבת להיות אקטיבית, אלא גם בצורה של מחדל, אי עשייה.

גיבושה הסופי של עבירת השוחד:

סעיף 294 לחוק העונשין, קובע עוד מספר הוראות מהותיות, לשם גיבושה של עבירת השוחד. ראשית, כפי שגם פתחנו את המאמר, גם במקרה של אדם אשר "מבקש" שוחד, אך לא נענשה, הרי שדינו הוא כנוטל שוחד. שנית, אדם שמציע שוחד, אך נדחה, דינו הוא כדינו של אדם שמעניק שוחד, בהתאם להוראות הדין המוזכרות לעיל. ללמדנו, כי עבירת שוחד, מתגבשת גם כאשר היא לא יוצאת לפועל.

עבירת השוחד – בהקשר לחשדות נגד ראש הממשלה:

לאחרונה, נערכות מספר חקירות שמתקשרות להתנהלותו לכאורה, של מר בנימין נתניהו – ראש הממשלה. בין היתר, החשדות של המשטרה היא בנטילת שוחד מטעמו. חשוב להעיר כי עסקינן בחשדות, שטרם התגבשו לידי כתב אישום. לכן, אמירות של נחקרים מסוימים, הן בבחינת אמירות כלליות בשלב הזה, שלבטח לא יכולות להקים בסיס פרשני נאות, בשלב הזה. בכלל, חשוב לדעת כי עמדת המשטרה, היא בוודאי לא העמדה הקובעת, אלא רק עמדת הפרקליטות (באמצעות היועץ המשפטי לממשלה) אשר מוסמכת להגיש כתב אישום פלילי נגד חשוד.

כך או אחרת, נכון לכתיבת שורות אלו, ועל יסוד דברים שהתפרסמו בתקשורת, רה"מ לכאורה חשוד בכך שקיבל מתנות ממכר, בתמורה לקידום ענייניו בתחום התקשורת (פרשת 1000), וכן בחשד לכך שפעל לשם קידום עיתון מסוים, על חשבון עיתון אחר, בתמורה לסיקור מחמיא (פרשת 2000). אלו רק חשדות, אך היה ויוגש כתב אישום בגין פרשות אלו, יהיה על המדינה להוכיח כי הייתה הצעה מסוימת, וכן כי ניתנו טובות הנאה, וכן הייתה תמורה. כל זאת, בשים לב להנחת המוצא בחוק העונשין, שגם אם הדברים לא יצאו לפועל, עדיין מתגבשת לכאורה עבירה.

סוף דבר:

אין ספק שלמדינה יהיה קשה להוכיח את עבירת השוחד בעניינו של ראש הממשלה. מתנות, הן לא בהכרח דבר פסול, שהרי יהיה על המדינה להוכיח כי אכן אלו ניתנו בתמורה לביצוע מעשים מסוימים מטעמו של רה"מ. כך או אחרת, אנו נמליץ להמתין בסבלנות לגיבושו של כתב אישום ככל שזה יוגש, ולהימנע מלהעריך את המצב המשפטי, על יסוד עמדת המשטרה לבדה.

קראו גם על: עבירות צווארון לבן